1
המתנוונה מותרת לביתה. בבבלי פ"ד דף כ"ו קאמר אהא דתנן אשת כהן שותה ומותרת לבעלה פשיטא אמר ר' הונא במתנוונ' מתנוונה הא בדקוה מיא במתנוונ' דרך איברים שלא כדרך סוטה במיעים ובירכים תחלה אלא ראשה ושאר איבריה כבדים עליה דמהו דתימא הא זנויי זנאי והא דלא בדקוה מיא כי אורחיה משום דבאונס זנאי דלגבי כהן אסירא קמ"ל. וצריך לאוקמי הכא נמי במתנוונה בדרך איברים מיירי ומותרת לביתה דקאמר אפי' לבעלה כהן דאלת"ה קשה ממה דאמר לקמן והאיש מנוקה מעון אינו חושש כו' ואי במתנוונה ממש קאמר אפי' כמ"ד הזכות תולה וניכרת אתייא דאינו חושש אלא טהורה היא וקמ"ל כרשב"א ולא משמע מסתמא דש"ס דהאי ברייתא דלקמן פליגא אדר' שמעון בן אלעזר אלא דבפירקין דלקמן הל"ה אאשת כהן כו' קאמר דקמ"ל דלא חיישינן דזינתה באונס ומשמע אפי' לא מתנוונה כלל מיירי ועיין לקמן שם מה שכתבתי מזה: