והא דר"א כר' ישמעאל במים. משמע מהכא דלמאן דבעי הכא כלי חרס חדשה ע"כ דסבר נמי דמי כיור מים חיים הן משום דילפינן ממצורע וכן משמע לכאורה מסוגית הבבלי דף ט"ו אלא דלמסקנא דהתם קאמר איכא למיפרך הג"ש מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת אמר רבא אמר קרא בכלי חרס כלי שאמרתי לך כבר והיינו דמצורע ולפ"ז אפי' לרבנן דמכשרי בכיור כל המימות אפ"ה נאמר דבכלי חרס חדשה מודו הכא אע"ג דלא ילפי הג"ש וכדרבא. והיינו טעמא דפסק הרמב"ם ז"ל הכא בפ"ג דצריך כלי שלא נעשה בו מלאכה מעולם ובפ"ה מהל' ביאת המקדש פסק דכל המימות כשרים לקידוש כרבנן והכ"מ הניח זה בצ"ע ולק"מ וכן תירץ התוי"ט. ויש להביא עוד ראיה דאפי' רבנן דרשי בכלי מהא דקאמר הכא לקמן כולה דרבנן וע"ש:
כולה דרבנן ומ"ד אפי' במפוחם דרבנן. כדפרישית ויש לפרש נמי דלמ"ד לרבנן אפי' במפוחם היינו בהחזירו לכבשן ונתלבן עד שנתחדש ולפ"ז אפילו לרבנן דרשינן בכלי אלא דלר"א לא מהני יחזירו לכבשן וה"ט דהרמב"ם פסק שם דמהני החזירו לכבשן ואע"ג דבבבלי בעי' דלא איפשיטא היא: