1
שבועת הפקדון. ובפני ב"ד וכו'. כדפרישית שהודה דאז חייב קרבן וכ"כ רש"י ז"ל ועיין במהרש"א מ"ש על זה שצריך לפרש וכו' אלא למאי דמסיק וכו' מצינן לאוקמי מתני' נמי בהכי עכ"ל. ולענ"ד פשוט הוא דרש"י כתב זה על פי הדין דאין קרבן אלא ע"י הודאה ולא ע"י עדים וזה מבואר בהרבה מקומות דילפינן מדכתיב בגזל הגר והתוודו וגו' וכן כתב הרמב"ם ז"ל בריש פ"ד מהל' גניבה גבי פקדון דאין מביא אשם על פי עדים על שבועתו וכן בפ"ז מהל' גזילה הל' ח' דאין חומש ואשם באים אא"כ הודה מעצמו אח"כ וע"ש ומה ענין זה למאי דמסקינן דאפי' כפר בממון שיש עליו עדים חייב מ"מ הודה בעינן אח"כ דאז מביא אשם ורש"י ז"ל דין דחיוב קרבן אשמעינן: