רבי בא בר ממל בעי על דעת ר' יוחנן דאמר בכולל וכו'. זו היא קושית רבא בריה דרבה התם בפרקין דף כ"ד ע"ב והש"ס דהכא תפס במסקנא לההיא שינויא כדמשני התם כי קתני מידי דלית ליה שאלה שבועה דאית ליה שאלה לא קתני וא"כ צריך לאוקמי למוקדשין דקתני דבבכור מיירי כדאוקי התם להך שינויא וכבר בארתי בפ"ג דב"ק בענין מה שקשה מהתוס' דכריתות בזה ועיין שם הלכה ד' ד"ה יש אוכל אכילה אחת:
מה אנן קיימין אם באומר שבועה שלא אוכל בשר וכו'. על כרחך דר' זירא דקאמר הכי פליג עם ר' חנינה דלקמן בענין פירושא דהקושיא אבל לא בפירושא דאיסור כולל בשבועה אליבא דר' יוחנן. וזה דאלו לר' זירא דבעי לשנויי לקושית דר' בא בר ממל דלא מצי למיתני התם איסור שבועה משום דלא משכחת לה בענינא דמיירי במתני' דכריתות דתיחול בכולל ומשום דס"ל דלא מצינן לאוקמי לההיא מתני' באומר שבועה שלא אוכל סתם כדפרישית בפנים דמסתמא אמרינן דלא היה דעתו אלא לאסור עליו במה שמותר לו ולא במה שעומד עליו באיסור בלאו השבועה ויש פנים וראיה לסברא זו משיטת הגאונים ז"ל וכפי שנלמד מהסוגיות כמו שיתבאר לקמן בס"ד. אמנם צריכין אנו לחלק בסברא זו לר' זירא אליבא דר' יוחנן כדלקמן דהא לכאורה קשיא א"כ מ"ט דתנא דמתני' דידן דבאומר שלא אוכל סתם ואכל נבילות וטריפות חייב ומפרש ר' יוחנן לעיל וכן התם בהסוגיא דטעמא משום כולל ואמאי לא נימא דלא היה דעתו אלא על המותר לו ונהי דסוגיא דהתם מפרשינן כדעת הגאונים המפרשים דהא דקאמר התם לעיל בדף כ"ג ע"ב לשנויי רומיא רישא וסיפא דמתני' דרישא בסתם וסיפא במפרש קאי גם להמסקנא וכפי סברא זו דברישא דקאמר שבועה שלא אוכל סתם לא היה דעתו אלא כל הדברים המותרים והלכך אכל דברים שאינן ראוין ונבילות וטריפות בכלל הן פטור וסיפא במפרש ואמר שלא אוכל נבלות ושחוטות (והיינו פורט דקרי הכא כדלקמן) ולפיכך חייב דחיילא שבועה בכולל. אבל סוגי' דהכא ע"כ לא מצינו לפרושי הכי דהא בהדיא קאמר ר' יוחנן לעיל בכולל אבל בפורט אין שבועות חלות על האיסורין ואין לך לפרש אליבא דר"ז ואליבא דאינך אמוראי בריש הסוגיא אלא בכולל היינו סתם שבועה שלא אוכל ופורט היינו שלא אוכל נבילות ושחוטות וקאמר דבפורט לא חיילא שבועה על האיסורין. וע"כ לומר דסוגי' דהאי ש"ס משני רומיא דרישא וסיפא דמתני' כגי' רש"י ז"ל דהתם וכפירושו דלהמסקנא חזר בי הש"ס דהתם משינויא דכאן בסתם כאן במפרש אלא דדברים שאינן ראוין דרישא בעפר מיירי וכיוצא בו. דודאי לא היה דעתו עליהן וסיפא דנבילות וטרפות חייב משום דראוין הן לאכילה ואריה דאיסורא הוא דרביע עלייהו וחיילא שבועה עלייהו בכולל מכיון שאמר שלא אוכל סתם דדעתו היה על כל דבר הראוי לאכילה וזה מסייע לסברת רש"י בענין תירוצא דמתני' לפי המסקנא ויתבאר עוד לקמן מזה אמנם לפ"ז הדרינן לקושיין לדוכתה דהשתא קשיא על הא דר' זירא דמתרץ לה למתני' דכריתות דלא מצינן לאוקמי באימר שבועה שלא אוכל סתם דהא ר' יוחנן קאמר דבסתם היינו כולל וחיילא שפיר על האיסורין ונראה דעל כרחן דבעינן לחלק לר' זירא ואליבא דר' יוחנן בין דברים אסורים ובין ימים האסורים וסובר ר' זירא דבאומר לא אוכל סתם בהא הוא דאמרינן דשפיר חיילא על דברים האסורים בכולל משום דדעתו היה על כל הראוי לאכילה וכסברת רש"י ז"ל הנזכר אבל בענין הימים אמרינן לא היה דעתו על ימים האסורים לו לאכול בלאו הכי וקס"ד דר' זירא דעיקר קושיא דר' בא בר ממל דאמאי לא קחשיב עוד איסור מוסיף על יוה"כ ובאומר שבועה שלא אוכל בעשרה ימים הללו דחיילא עליה בכולל והיינו דקאמר דהיכי משכחת לה דאם תאמר דומיא דמצינו שנאסר לו בשר הפסח באומר שלא אוכל בשר כל השנה והכא נמי באומר שלא אוכל בעשרת הימים הללו ויוה"כ בתוכן הא ליתא דא"כ היינו פורט ודומיא דלא אוכל שחוטות ונבלות הוא ואין שבועה חלה על האיסורין ושאני בשר הפסח דהתם שפיר חיילא שבועה גם על הביטול מצוה דומיא דאומר שבועה שלא אוכל מצה כל השנה דאסור לאכול מצה בלילי הפסח כדלקמן וראיה לסברא זו מדלא פריך התם אלא בגוונא דכולל באיסור דבר שהוא מותר לו כדאמר ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב ולא פריך משכחת לה בשלא אוכל באלו הימים על זמן כך וכך דמגו דחייל אשארי ימים חייב נמי איוה"כ אלא ש"מ דיש לחלק כדאמרן והא דלא קאמר שלא אוכל סתם יתבאר לקמן לפי השיטות המתחלקות ור' חיננא דבעי לקמן אמאי לא אוקמינן באומר שלא אוכל מפלוני סתם היינו דליתוסף ביה איסור אחלב ואיסורין דקתני התם משום כולל ולא כדברי ר' זירא לפרש לקושית דר' בא בר ממל דבאומר שבועה דלא אוכל סתם ליתוסף ביה איסור על איסור יוה"כ והלכך משני מה דמשני אלא אאיסורין עצמן הוא דניתוסף משום כולל ולא מצינן לשנויי הקושיא אלא כדמסיק והשתא ר' זירא ור"ח לא פליגי אלא בענין פירוש הקושיא ור' חיננא מוסיף דבהכי שפיר משכחת לה אפי' לסברא דידך דמחלקת בין דברים האסורים לימים האסורים וקושיא דר' חיננא היא ממש כקושי' דרבא בריה דרבה דהתם דמקשי דמשכחת לה באומר שלא אוכל תמרים וחלב דאיתוסף איסורא עליה בכולל אדבר איסור גופיה אלא דהכא מקשי אפי' באומר לא אוכל מפלוני סתם הוי ליה כולל. ומיהו בהא פליגי הני מ"ד אהא דלקמן לא סוף דבר בכולל אלא אפי' בפורט וכמו שיתבאר לקמן מזה. ועיין בדיבור דלקמן המתחיל שבועה שלא אוכל מצה ובד"ה לא סוף דבר ושם יתבאר בס"ד: