שלש ארצות לשביעית. לא נאכל ולא נעבד. פירשתי בפנים לפי פי' הרמב"ם במשנה ובחיבורו חזר בו וכתב בפ"ד בהלכה כ"ו כל שהחזיקו בו עולי בבל עד כזיב אסור בעבודה וכל הספיחין שצומחין בו אסורין באכילה. ונראה דטעמו דחזר בו דלפי פירושו במשנה קשה דלא נעבד ולא נאכל מיבעי למיתני דהא אם נעבד אסור לאכול מה שתוציא קאמר ולפיכך פי' דהאי לא נאכל לא קא אדיעבד אם עבדו אלא כל חד וחד באפי נפשיה מיתפרש לא נאכל היינו הספיחין הצומחין בשביעית כדין הספיחין שזכר לעיל שם ולא נעבד הקרקע בשביעית ומזה תבין דמ"ש הרב בפ"א ותפסו לעיקר לא נאכל אחר שביעית בלא ביעור ולא נעבד בשביעית והוא פי' הר"ש וע"ז בלא"ה קשה דדין ביעור לא איירי כאן אלא לקמן בפ"ז והכא לשביעית קתני ועוד דלפי' נמי קשה לא נעבד ולא נאכל מיבעיא ליה דהא לא נאכל לאחר שביעית הוא אלא העיקר כדברי הרמב"ם בחיבורו ומפני שאיסור הספיחין הוא קודם דכולל הספיחין שצומחין מהזרע שנפל קודם שביעית ואותן הבאין מאיליהן וכו' כדכתב שם בראש הפ' לפיכך הקדים התנא לא נאכל והדר לא נעבד: