אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית וכו'. פירשתי בפנים לפי דרך הרמב"ם בפירוש המשנה ובחיבורו כפי הנראה משם והר"ש פי' שהמדריגות עשויות בשביל לירד לקחת המים שנתקבצו בגיא והטעם דאין בונין בערב שביעית משום דנראה כמתקנן להשקות את שדהו בשביעית וכו' ואחריו נמשך הר"ב כדרכו בכל המקומות. וזה מן הדברים אשר נתקשו לי תמיד בפירושם על סדר הזה דאי טעמא משום הכי הואי א"כ אמאי סתם התנא את דבריו בדין הזה והיה לו לחלק ולומר דבשדה בית השלחין מותר דהא משקין בית השלחין בשביעית ועוד דאם המדרגות בשביל השקאת השדה הן א"כ מסתמא לבית השלחין הוא שעושין כן דצריך השקאה תמיד ואיך ישנה התנא דבריו בשדה בית הבעל דוקא (שכך צ"ל לפירושם) מה שאין דרך לעשות לה תיקון זה וזהו אפילו לדעת הרמב"ם שפסק כהאי סתמא דמתניתין דריש מ"ק דדוקא בית השלחין אמרו וזכרתי מזה לעיל סוף פ"ב ופשיטא לדעת הסוברים דאף שדה בית הבעל משקין בשביעית וכמו שהר"ב בעצמו כתב שם בריש הפרק דהשתא נסתר לגמרי פירושו שפי' כאן ועוד מה זה הטעם לחילוק דסיפא לא יסמוך בעפר וכו' לפירושם וזהו דוחק גדול לומר כן דבעפר מיחזי טפי שהוא מתכוין להשקות השדה יותר משהוא סותם בחייץ דהא מיהת סתימה הויא וכשהוא סותם אפילו בסתימה כל שהוא כבר נראה שהוא מתכוין להשקות את השדה לכן שמתי אל לבי בכל מקום ובפרטות בסדר הזה לילך בעקבות הרמב"ם ולפרש בפירושו שהוא הנכון והאמיתי ומפני שראיתי שלא נעלם ממנו דבר כמו שאני רואה לחזק בכל מקום לדבריו מן הש"ס ומהתוספתא וממה שהוזכר בכל שיטת הש"ס דילן כאשר יראה הרואה המעיין ואוהב האמת וכאשר הראה בדין משנה זו בעצמה שפסק לפי מסקנת סוגיית הש"ס כמו שיתבאר בדיבור דלקמן בס"ד: