1
והן שיהו נטיעות רבות על הדלועין. למאי דמותיב ר' מנא מהתוספתא דקתני שלשה קשואין וכו' להא דבעי לפרש הרישא בדלעת יונית ממילא איתותב נמי להא דקאמר שיהו הנטיעות רבות על הדלועין דהא קתני ג' קשואין וג' דלועין וד' נטיעות ואין לומר דהנטיעות רובא דחד מינייהו כמ"ש בהגהת פי' הר"ש דקשואין ודלועין כחדא נינהו והוו להו נטיעות מיעוטא אלא דלא בעינן רבו הנטיעות ולפיכך סתם הרמב"ם וכתב שם כלישנא דמתני' והדלועין והנטיעות מצטרפין לבית סאה. וכן משמע נמי מהאי סתמא דתוספתא דפליגי על רשב"ג בהא דעשרה דלועין וזה כדמסיק הכא אליביה דבדלעת יוונית קאמר דהא קתני קשואין וכו' וד' נטיעות אלמא דלעולם נטיעות מיהת בעינן אלא דאינך מצטרפין בהדייהו ולפיכך חזר בו ממה שפסק בפי' המשנה הלכה כרשב"ג ופסק בחיבורו כהת"ק וכסתמא דהתוספתא: