תני קדשי המזבח מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית וכו'. כמבואר הכל בפנים שהגי' דהכא היא עיקרית וכצ"ל בהתוספתא שהבאתי וזה מוכרח הוא. ולא תיקשי הא תנינן בפ"ז דתמורה אחד קדשי המזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה לקדושה דהתם מיירי שהקדיש בהמות לקדשי בדק הבית ודינן שיפדו ויהיו למזבח ובעודן קדשי בדק הבית אם ירצה לשנותן ולהקדישן למזבח לא עשה כלום וכדאמרינן בתמורה דף לב קדשי בדק הבית שהתפיסן בין לקדשי המזבח בין לחרמי הכהנים לא עשה כלום. וכ"פ הרמב"ם בפ"ו מהל' ערכין בהל' ח' ופי' בהדיא המקדיש קדשי בדק הבית למזבח ואמר ה"ז עולה או שלמים או החרימם לכהנים לא עשה כלום אבל הכא מיירי בדמים שהן קדשי המזבח או קדשי בדק הבית וכך הוא בהדיא בהתוספתא דתמורה שהבאתי חומר בהקדש מזבח וחומר בהקדש בדק הבית והיינו המעות שהוקדשו לכך או לכך וזה פשוט וברור. ומזה תבין דברי הרמב"ם ודעתו הנכונה ושלא נעלם ממנו דבר לא מהתוספתא ולא מכל הש"ס ירושלמי שכתב בפ"ד מהל' שקלים בהל' י' שקלים שלא הספיקו להן לכל קרבנות הצבור מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית אבל אין בדק הבית מוציא את הראוי לו מקדשי המזבח וזהו ממש כפי התוספתא וכהגי' דהכא ומוכרחת היא. והראב"ד כתב שם על זה בשקלים בירושל' מצא זה הענין אבל לא כדבריו וכו' עד אבל קדשי בדק הבית אין משנין אותן שהרי שנינו כן במעילה (וט"ס הוא וצ"ל בתמורה) וכבר מתורצת קושיא זו בדברינו דלא פליגי התוספתא עם מתני' דתמורה. ואלו השגיח הראב"ד על התוספת' זו לא היה כותב כדבריו שם שלא דברו אלא בכלי וכו' דבתוספתא לא הוזכר מכלי כלום. אלא דהש"ס פריך עלה ממתני' דידן דמיירי בכלי ומשני ר' חזקיה וכמבואר בפנים. ומה נאמר להכ"מ ולגירסתו שבתחלת דבריו ובסוף מסיים והירושלמי הזה צריך לימוד וב"ה שחנני בלמוד כל הירושלמי ולהביט וגם כאן ת"ל בארתי יפה להמבין ומודה על האמת בס"ד:
הדרן עלך פרק אלו הן הממונין