כיצד הוא עושה וכו' מביא מעות וכו'. ומשמע מדפריך ולא נמצא הקדש מתחלל על הקדש דהיאך המותר הקטורת שהן הקדש מתחללין על שכר האומנין שהן מתרומת הלשכה והקדש ועלה קאמר מביא מעות ומחללן על הבנין והיינו על שכר האומנין של בנין או של קטורת. וא"כ מעות אחרים הוא מביא ומחללין אותן על מעות שכרן ונמצא שאותן המעות אחרים של חולין נעשו הקדש ומעות שכרן נעשו חולין ומחלל מותר הקטרת עליהן וכו' וכדפרישית במתני'. וזה לשון הרמב"ם בדין זה בסוף הל' שקלים וכך היו עושין במותר הקטורת משיגיע ר"ח ניסן מחללין אותו על שכר האומנין וחוזרין מעות השכר לקיץ המזבח ונוטלין האומנין מותר הקטורת בשכרן וחוזרין ולוקחין את הקטורת מהן מתרומה חדשה. ולכאורה משמע מכוונת דבריו שמותר הקטורת בעצמו מחללין אותו על מעות שכר האומנין וכמשמעות פשטא דהמתני' מפרישין ממנה שכר האומנין. והיינו מתרומת הלשכה. ומחללין אותה. להמותר הקטורת על מעות האומנין וכו'. אבל קשה קושיית הש"ס וכי היאך ההקדש של מותר הקטורת מתחלל על הקדש מעות שכרן שהן מתרומת הלשכה. וע"כ לומר כדמשני כיצד הוא עושה וכו' לכך נראה שגם דברי הרמב"ם מתפרשין על דרך זה אלא שקיצר דבריו בבבא זו וסמיך על מ"ש לעיל מזה משיגיע ר"ח ניסן וכו' לפיכך אם הגיע ר"ח ניסן ויש עמהן בהמות לתמידיו מתרומה ישנה פודין אותן ויוצאין לחולין וכו' והיינו על כרחך על מעות אחרים שהן של חולין ונמצאו התמידין נעשו חולין ודמיהן נופלין לתרומה ישנה ולקיץ המזבח וכו' ועל זה כתב וכך היו עושין במותר הקטורת וכו' וכלומר שבתחלה מחללין למותר הקטורת על מעות אחרים וכדקאמר הכא וכדין בתמידין שלא הוצרכו ואח"כ מחללין לאותן המעות על מעות שכר האומנין ונעשה שכר האומנין חולין ומחלל מותר הקטורת עליהן וחוזרין מעות שכרן להקדש ולקיץ המזבח וכדקאמר הכא לקמן לר' יוחנן אותן המעות מקיצין בהן את המזבח ונוטלין האומנין למותר הקטורת בשכרן וחוזרין ולוקחין אותו מהן מתרומה חדשה. והיינו פירושא דהמתני' והיינו פירושא דהסוגיא. ופי' דברי הרמב"ם כדנראה לכאורה וכל כך למה שלא יהא הקדש יתחלל על הקדש. ובפי' המשנה כתב וז"ל ואמרם מתרומת הלשכה היו מפרישין ממנה שכר האומנין ומיד יחזור אותו השכר חולין בלא ספק ואח"כ מחללין המותר קטורת על שכר האומנין שחזר חולין ויחזור אותו השכר קודש. ומחזירין אותו לתרומת הלשכה והמותר שנשאר מן הקטורת חולין ותנתן להן בשכרן וחוזרין ולוקחין מהן בסוף השנה מתרומה חדשה. ולפ"ז לא צריך להאי פירושא שפירשתי כדנראה לכאורה מהסוגיא אלא דה"פ דהאי דפריך ולא נמצא ההקדש וכו' דקס"ד דמתני' דקתני מותר הקטורת מחללין אותו על שכר האומנין שמגיעין להם מתרומת הלשכה ועדיין קודש הם. וע"ז פריך ולא נמצא הקדש וכו' ומשני כיצד הוא עושה מביא מעות וכו' כלומר מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן בתחלה על הבנין והיינו על שכר מעות הבנין וכלומר שמפריש מן תרומת הלשכה כפי שכר האומנין של הבנין או של הקטורת ובזה כבר יצאו אותן המעות לחולין ואח"כ מחלל מותר הקטורת עליהן וכו' ונמצא שאין הקדש מתחלל אלא על החולין וזה עיקר ג"כ בפי' דברי הרמב"ם בחיבורו והארכתי בזה מפני שראיתי להרוצים להתעקש בפירוש המשנה ובפירוש הסוגיא ולפיכך סיבבתי הדברים עד שנראו ויצאו לאורה בפירושא דהאי עניינא: