תרם את הראשונה וחיפה בקטבליות וכו' שמא ישכח ויתרום מדבר התרום. זו היא נוסחא האמיתית והנה תראה להרי"ף ז"ל שבכל מקום בחיבורו הביא בהמשנה הנוסחא דהכא ומפני שהיא הנוסחא ששנו בא"י שסידר שם רבינו הקדוש להמשנה ואחריו דרך הרמב"ם בכל המקומות לגרוס בהמשנה כפי הנוסחא דהכא. ומעתה תראה דמה שפירש הר"ב כאן תרומה הראשונה שהיתה בפרוס הפסח וכו' וזהו לפי דרכו שפי' בזה הפרק בענין התרומה והקופות וכמ"ש במשנה ב' על שכתב הרמב"ם שממלאין תחלה ג' קופות גדולות של כ"ז סאין ומהם תורמין לג' קופות קטנות של ט' סאין וכתב על זה ובחנם דחק לומר כן. ולא היה לו לכתוב כך על הרמב"ם שלא כתב אלא אחר שבירר וצירף דבריו מכל הש"ס והתוספתא והירושלמי והוא לא ראה בכל מקום ובכל הש"ס כ"א דברי הרמב"ם בפי' המשנה והעתיק דבריו לפי המסקנא שפי' שם ולא ראה בחבורו כלל וכלל כאשר זה נראה להרגיל בדבריהם בכל הש"ס ובסדר זרעים בירר לו דרך הר"ש והעתיקם ומה שראה לפעמים בעצמו בהירושלמי לא ראה באסקפלריא המאירה וכאשר תמצא בפרק דלעיל שכתב פעמיים והכי מוכח בירושלמי ויהי להיפך דאיפכא מוכח כמו שבארתי שם. ונניח זה ואומר אני מכאן הוכחה וראיה גדולה שאין להשיב עליה דאין לנו לפרש כ"א בפי' הרמב"ם בענין הקופות ובענין התרומה וסידורה דאלו לפי' הר"ב וכמדומה שגה הראב"ד היה רוצה לפרש דמתני' דכאן על שלשה זמני התרומה היא נשנית שכ"כ בסוף הל' ו' בהשגה שם על דברי הרמב"ם שפת יתר הוא זה. ואין דרך המשנה כן. ואם אנחנו מפרשים להמשנה כך א"כ צריך למחוק לכל אלו התיבות. שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום. מן המשנה שהרי אחר תרומה השלישית שהיא בפרוס החג לא היתה עוד תרומה אחריה וכמו שפי' שם הר"ב דמשום הכי לא היה מחפה בתרומה השלישית ואנן חזינן דבכל ספרי המשניות הישנים כך היא הגי' (ונדפס בהחדשים ס"א) ונוסחא דהכא היא האמיתית וכתוב בה כן אמור מעתה דע"כ אין המשנה מתפרשת על ג' פרקי התרומה אלא כפי' הרמב"ם וכפי אשר פירשתי בפנים. והתי"ט כתב כאן שמא ישכח וכו' לא קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה אלא ארישא קאי ומחפה בקטבליאות כדפי' הר"ב אבל לפי' הרמב"ם קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה וכו' והנה זה בעצמו היא ההוכחה לפי' הרמב"ם דלפי הרב כך היה צריך לגרוס בהמשנה תרם את הראשונה וכו' ומחפה שמא ישכח וכו' ולמה הניח התנא האי שמא ישכח וכו' לשנות אחר תיבות לא היה מחפה. ולמאי שכתוב כאן ולמה היה מחפה שמא ישכח וכו' היה קצת ראיה לפי' הר"ב אלא דבזה נאמר דסמיך הרמב"ם על גי' רוב הספרים לא היה מחפה וכו' ועוד דגם לגי' למה היה מחפה וכו' נמי ניחא לפי' הרמב"ם למה היה מחפה הראשונים ולזו לא היה מחפה שמא ישכח וכו' כדפרישית בפנים סוף דבר הולכין אנו אחר עקבותיו של הרמב"ם ואחר דרכו בכל מקום לפי שלא נטלם ממנו דבר ועיין עוד בדבור דלקמן: