בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה. פירשתי בפנים על דרך הרמב"ם בפ"ב מהל' שקלים בהל' ד ומפני שהוא הנכון מהדרכים אחרים והפירושים שנאמרו בפרק הזה בענין התרומה וסידורה. ומלבד זה ראה שמצאתי דמה שכתב הרמב"ם בפי' המשנה להכריח דעתו שהיה שם ג' קופות גדולות כל אחת מחזקת תשע סאין כפי שיעור של הג' קופות קטנות שבהן היו תורמין מאותן קופות הגדולות ולמד זה שם מדאמרו לקמן בהלכה ב' כמה הוא שיעורן של קופות ובאה התשובה נלמד סתום מן המפורש עניינו שנלמד זה השיעור מן ההלכות שלאחר אלו כאשר נבאר לפנים וכו' ע"ש אבל האמת יורה דרכו שאין זה כפי פירושו דנלמד סתום מן המפורש לא קאי אלא אהא דפ' מפנין ששם גרסינן להא ואדהתם קאי השאלה כמה הוא שיעורן של הקופות כדגריס התם ועל זה היא שבאה התשובה נלמד סתום דהתם מן המפורש כאן ופירושי וה מוכרח הוא דהא קאמר נמי בכה"ג לגבי מזיגת הכוס הנשנה בפ' המוציא יין וכמה הוא שיעורו וכו' ילמד סתום מן המפורש וכו' וכך הוא הגי' בכל המקומות אשר ציינתי לקמן שם ואין לפקפק כלל בזה איברא דדרכו של הרמב"ם בענין פירוש הקופות גדולות והקטנות ובענין סדור התרומה וכיצד היו תורמין בכל הג' פרקים הללו דרך אמת ונכון הוא ומוכרח פירושו בענין וה וכמ"ש בחיבורו שם בכל הפרק וכאשר אבאר לקמן בהלכה ב' ובהלכה ד' מהמקומות אשר למדנו כדבריו וישבתי שם כל מה שדקדקו עליו וכאשר תמצאם אחת לאחת ולהמבין ומודה על האמת יהיה לנחת: