חייליה דר' יונה מן הדא אחד שבישל בו וכו'. התוס' בפרקין שם ד"ה אבל ניתנין וכו' הביאו לזה לראיי' דלפסק הר"י דעירוי ככלי ראשון ונראה מבואר שכך הוא דעת הרמב"ם שכתב במה שהבאתי לעיל בד"ה מיחם שפינהו וכו' ומותר לצוק מים חמין לתוך צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון וכו' וזה קאי בין ארישא ובין אסיפא דאם המים חמין שיוצק הם בכלי ראשון אסור לערות לתוך הצונן בכדי שיחממן הרי דעירוי ככלי ראשון הוא. ובתוס' שם העלו דעירוי דכלי ראשון אינו אוסר בעלמא אלא כדי קליפה וכך פסקו האחרונים בסי' צ"ב. ובמה דשמעינן מכאן דקאמר דקילוח מן הקדירה תליא בפלוגתא דר' יונה ור' יוסי דלר' יונה דס"ל עירוי ככלי ראשון הקילוח נמי ככלי ראשון ונלמד מזה דאף להמחמיר בדין קילוח דין עירוי יש לו וא"כ דווקא בלא נפסק הקילוח דבכה"ג שייך לדמותו לדין עירוי. אבל היכא דנפסק ודאי לא דמי לעירוי והרי מכאן סייעתא למאי דמביא הרב בהגה"ה שם בסעי' ז' ולא כדעת מי שרוצה להפריז על מדותיו ולהחמיר אף בנפסק דמבואר נגלה הוא מהכא דלא כוותיה: