חבית שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות. הקשה הרשב"א על פירש"י שפי' משום דמקלקל אין בו איסור שבת וכלומר בדבר שהוא לצורך השבת כדפרישית בפנים. והא בפ"ד דביצה דף ל"ג אמרינן גבי הא דתני חדא קוטמו ומריח בו ותני אידך לא יקטמנו להריח בו ל"ק הא ברכין הא בקשין מתקיף לה רב אחא בר יעקב בקשין אמאי לא מ"ש מהא דתנן שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות וכו' ואם איתא מאי קושיא שאני הכא דמקלקל הוא וכיון דבעלמא פטור אבל אסור הכא מותר לכתחלה. עכ"ל בהקושיא ויש לומר לדעת רש"י דגם התם מקלקל נקרא דכשהן קשין ראויין הן לדבר אחר ואמאי לא יקטמנו להריח דזה היא לצורך ומותר במקלקל כהאי דהכא וכך הוא נראה לדעת הרמב"ם ויש ליישב בענין זה למ"ש בפרק י"א בהל' ז' בדינא דמתני' דפרק המביא הנוטל קיסם של עץ מלפניו וכו' ויתבאר מזה במקומו בהגיעי לשם ברחמי ובס"ד:
הדרן עלך פרק חבית