כל הכלים ניטלין בשבת. דלתות הבית דרובה וכו' כדפרישית ובבבלי ריש פרקין מפרש אביי דה"ק כל הכלים ניטלין וכו' ואעפ"י שנתפרקו בחול ניטלין בשבת וכדפרישית במתני'. ומשום דקשיא ליה לישנא דמן המוכן דהסיפא דמשמע מינה דברישא טעמא דהיתרא משום דמן המוכן הוא וא"כ מאי אעפ"י שנתפרקו בשבת דקתני אדרבה בשבת מוכנין הן ע"ג אביהן. ולהאי תלמודא לא דייק ליה לישנא דמן המוכן דאין פירושו כמוכן דבעלמא אלא שאין תשמישן מוכן לכך כ"א להשתמש ע"ג קרקע כדמפרש להסיפא לקמיה וא"כ בכל הכלים דרישא מתפרש האעפ"י כפשוטו אעפ"י שנתפרקו בשבת. וסד"א מכיון דדלתות הכלי אין תשמישן אלא אגב הכלי לא קמ"ל כמבואר בפנים. ומיהו לדינא אין נ"מ בין הסוגיות. דלתרוייהו דלתות הכלים ניטלין הן בין נתפרקו בשבת בין נתפרקו קודם השבת ודלתות הבית אין ניטלין בין נתפרקו קודם השבת ובין נתפרקו בשבת. ויש קצת ראיה לפי' דהאי ש"ס במן המוכן מהאי דתנינן בפ"ג דביצה גבי בכור שנפל לבור ר"ש אומר כל שאין מומו ניכר מבעוד יום אין זה מן המוכן וכפי פירש"י ז"ל דאין זה משום מוקצה דהא ר"ש לית ליה מוקצה אלא דנראה כמתקנו והוה כדן דין והתוס' לא הסכימו לפי' זה משום דבפ' כירה משמע דמשום מוקצה הוא וע"ש וזהו לפי שיטת הבבלי נמי בהא דהכא: