הבא על הזכר. התיו"ט תמה למאי נפקא מינה נקט לה הכא ולמאי דפירשתי בפנים ניחא והא קמ"ל דתנא דמתני' כר' ישמעאל ס"ל וכדאשכחן בסתמא דמתני' דריש כריתות דקאמר התם בדף ג' ע"א דחשיב ליה הבא על הזכר והביא זכר עליו וס"ל כר' ישמעאל דחייב שתים וכן ס"ל בהבא על הבהמה כוותיה דנפקא לן מהאי קרא גופיה אזהרה לנשכב. והתם פריך אי הכי ניתני נמי הבא על הבהמה והביא הבהמה עליו הא אמר אביי אף לר' ישמעאל אינו חייב אלא אחת דכי כתיב לא יהיה קדש בגבר' כתיב וזהו לפי מסקנת הש"ס דהתם בפרקין דף נ"ד ע"ב דמסיק ליה כאביי בדרשת ר' ישמעאל בנשכב לבהמה דלא נפקא ליה מלא יהיה קדש אלא באם אינו ענין מכל שוכב וכו' ולעיל גבי זכר נקט בכריתות כר' אבהו משום דבהא לא פליג אביי אדר' אבהו וכולי עלמא ס"ל אליבא דר' ישמעאל דחייב שתים ולכאורה אליבא דר' יוחנן דכריתות דמפרש למתני' דהתם דרישא כר' ישמעאל היא הוה קשה למאי דפרישית טעמא דמתני' דהכא דנקט כאן הבא על הזכר בהדי הבא על הבהמה דזה אתיא אליבא דר' אבהו לר' ישמעאל בענין דרשת נשכב לבהמה והא החם סתם לן תנא כאביי לר' ישמעאל אבל באמת לפי מסקנת הש"ס דכריתות בענין אוקמתא דמתני' דהתם לק"מ דהא מסיק התם כר"א משמיה דרב דתנא תני ל"ג חטאות ותני אינך לסיימינהו לכריתות וכדמכריח הש"ס שם מדקתני פסח ומילה במתני' ולפ"ז רישא דמתני' דהתם ככ"ע אתייא דלא נחית התנא למניינא בחטאות אלא באלו שלשים ושלשה דחשיב בגברי וע"ש והשתא שפיר מצינו למימר דתנא דידן דהכא כרבי ישמעאל ס"ל וכדמפרש ר' אבהו לטעמיה ותו לא קשיא רומיא דסתמי אהדדי. והרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' שגגות הל' א' פסק כר"ע דפליג בברייתא אדר' ישמעאל והלכתא כוותיה ולא הוי למאי דפרישית כסתם במתני' ומחלוקת בברייתא דאמרינן בפ' החולץ דף מ"ב ע"ב דהלכה כסתם דהא מיהת לא סתם לן תנא בהדיא כרבי ישמעאל: