1
ומדיח שאמר בלשון גבוה נעשה מסית. ודין מסית לו וכל הני דקאמר איכא למימר דנ"מ אליבא דר"ש כדפרישנא במתני' אבל הנכון דלישנא בעלמא קמפרש ולתרץ לשון הכתוב דכשהוא מדבר בלשון גבוה ובלה"ק הכתוב קוראו מסית וכשהוא מדבר בכל לשון ואינו מעיז כ"כ לומר כך היא חובותינו וכו' נקרא לשון נמוך ונעשה מסית ונעשה מדיח דקאמר ר"ל כשהיא מדבר בזה הלשון שייך לקראו כזה או כזה ואם משנה בלשונו אתה קורא אותו לפי מה שהוא מדבר אלא דמן הסתם כשאומר להיחיד מדבר בלשון גבוה והעזה ואם לרבים אין לו העזה לומר להם כן וכן אומר להם בכל לשון שכולם יבינו אותו ולפיכך זה נקרא מסית וזה נקרא מדיח ואין כאן נ"מ לדינא ולא מידי: