1
הדא אמרה ספסל אין בו משום כפיית המיטה. התוס' בפ' ואלו מגלחין דף כ"ז ע"ב ד"ה מן המנח' ולמעלה כתבו נראה לי דמכאן סמכו שלא לישב ע"ג כסא וספסל אע"פ שאין ראיה גמורה דשאני מטה הואיל וצריך כפייה ולא מצינו כפייה בכסא וספסל. ולכאורה ממתני' מוכח דמותר לישב ע"ג ספסל ומשמע מהכא דמדמי כ"ג לשאר כל האדם בענין זה והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' אבל לא כתב אלא מכפיית המיטה לפי מנהגם שהיו נוהגין. ובסוף פ"ד כתב וחייב לישב על מטה כפייה ובשאר ימי האבל וכו' ולישב על גבי מפץ או קרקע וכו' והעור בי"ד סי שפ"ז כתב בשם הרמב"ן ז"ל שנוהגין כן: