כל המחמץ והמתבל והמדמע וכו'. הר"ב פי' כאן על דרך הרמב"ם בפירושו בהמשנה דר"ל דכל המחמץ והמתבל מדמע הוא בתרומה כמו בערלה וכלאי הכרם. ולישנא דהמדמע דחוק הוא לפי' זה ורש"י ז"ל פי' בפרק גיד הנשה דף צט מדמע מבשל חולין ותרומה יחד וכו' ע"ש ויותר נוח לפרש המתני' כמו שלמדנו מדברי הרמב"ם בחבורו בריש פרק י"ו מהל' מ"א שכתב כל השיעורים הללו שנתנו חכמים לדבר האיסור שנתערב במינו המותר בשלא היה הדבר האסור מחמץ או מתבל או דבר חשוב שהוא עומד כמות שהוא ולא נתערב ונדמע בדבר המותר אבל אם היה מחמץ או מתבל או דבר חשוב אוסר בכל שהוא. ונראה שכך היה כוונתו לפרש להמדמע דהמתני' לפי דבריו הללו וכמו שמבואר בפנים וניחא לישנא דהמתני' וכך הוא הדין דדבר חשוב שנדמע ונתערב ולא ניכר בטל חשיבתו ובטל הוא בהשיעור לפי מה שהוא למה שאמרו חכמים בהשיעורין וכמו שמבואר לדין דבר חשוב בפרק דלקמן וכן בחבורו שם כמה שביאר לקמן ולמה דפרישית כאן מתפרשת המתני' דלקמן ג"כ כפשטה וכדינה כמבואר הכל בפנים: