הדא ילפה מן ההיא וכו'. חלוקה הראשונה פשוט הוא דאם לא נמחו טהורה בשאין עמהן דם אלא משום דלא גריס הכא ברישא בהדיא ואם לאו טהורה כדגריס בנוסחת משנה דהבבלי הלכך קאמר דהדא ילפת מן ההיא ומיהו הא דקאמר בחלוקה שניה וההיא ילפת מן הדא דסיפא המפלת כמין דגים וכו' יליף נמי מרישא דאם אין עמהן דם תטיל לפושרין ואם נמחו טמאה לכאורה לא משמע הכי בגמרא דילן דשאני הכא דבריה הוי ולא דם כדנראה מלישנא קמא אליבא דר' יוחנן בדף כ"ב ע"ב דקאמר דבהא דר' יהודה נמי מודה דעד שיהא עמהן דם משום דחתיכה הוא דעביד דקריש אבל בריה לא הוי ומיהו ממאי דקאמר התם לעיל גבי דם יבש דטמאה ומייתי ראיה מרישא המפלת כמין קליפה וכו' דקתני נמחו טמאה אלמא דם הוי ופריך אי הכי בלא נמחו נמי ומשני כי לא נמחו בריה בפני עצמה היא אלמא אפילו בבריה כי נמחו טמאה אלא דיש לדחות דה"ק כי לא נמחו אמרינן דבריה היא וכי נמחו דם הוא והשתא אין ראיה לסיפא דהמפלת כמין דגים דנראה שהן בריה ועד שיהא עמהן דם כדין חתיכה והכי משמע מהא דקאמר שם ולהך לישנא דאמר ר' יוחנן בא"א לפתיחת הקבר בלא דם קמפלגי מתני הכי דגם ר' יוחנן ס"ל דבמחלוקת שנויה ורבנן היא וא"כ הוי ממש בדין החתיכה דעד שיש עמהן דם וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל שם בהל' ט"ו שפסק כהך לישנא דר' יוחנן וכחכמים דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם וכדבריו בהל' י"ג שהוזכר בריש פרקין והכי נמי בדין זה וכתב אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה ולא כתב כאן דתטיל לפושרין אם נמחו טמאה כדכתב בדין דהמפלת קליפה וכו' בהל' י"ד. ובעיקר הדין שפסק כחכמים דר' יהודה נתבאר לעיל והה"מ כתב דמכאן נמי ראיה דהרי הכא קאמר להך לישנא דר' יוחנן דכרבנן אתיא והויא מחלוקת ואח"כ סתם והלכה כסתם. ומכאן יש ראיה דלא כהאי כללא שכתב הר"ש בספר כריתות בשם האי ש"ס דכל היכא דהסתם בצדו אין הלכה כסתם דהא הכא בצדו היא וכבר בארתי מזה לעיל בספ"ק דע"ז ושם מבואר דגם מהאי ש"ס דפ' החולץ אין ראיה כמפורש התם ועוד ראיה מההיא דפ"ה דע"ז גבי נכרי המעביר כדי יין וכו' דפסקינן הלכתא כר"ש בן גמליאל משום דסתם לן תנא בסיפא כוותיה היה אוכל עמו על השלחן וכו' והרי הסתם בצדו ועוד ראיה מכמה מקומות בהש"ס ואין להאריך והמעיין בתשובת הרשב"א סי' קי"ד במה שכתב שם לענין סתם ואח"כ מחלוקת יראה ג"כ לענין מחלוקת ואח"כ סתם שלא היה דעתו ז"ל לחלק בין בצדו או לא בצדו אלא כל היכא דמחלוקת אחר הסתם אין הלכה כאותו סתם וכן אין הלכה כאותו המתלוקת אלא הולכין אחר דמסתבר טעמיה. ואם הוא מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם אין חילוק אם הוא בצדו או לא כדמוכח מדלעיל. ובהא דאמרו אין סדר כבר נתבאר ברפ"ב דע"ז ע"ש: