כדם המכה שלקת ושנת. זהו כר' אבהו התם בהא ומיהו לישנא דהמכה ניחא נמי להא דקאמר התם כדם שור שחוט וכו' והמכה כתחילת הכאה הוא או על עמוד הראשון של דם הקזה כדכתב הרמב"ם ז"ל שם. ובכל הסוגיא זו יש קצת שנשתנה בדין מדהתם בהא דשחור כענב וכן בענין פלוגתייהו בעמוק מכאן וכו' והתם קאמר בעובדא דבר קפרא דאמר במזוג עמוק מכאן ודיהא מכאן בשניהם טהור. וכן הא דקאמר הכא בקרן כרכום וכו' תוספתא היא במכילתין פ"ג וגריס התם כרואה בצל ולא כרואה בחמה ולפ"ז פירושו חכם הרואה לא יהיה רואה בחמה לבד אלא בצל ידו ובמקום החמה כדמסיק התם. וכן הא דגריס הכא בברייתא יצללו ולא יעכרו ובתוספתא גריס משערין אותם עכורין ואין משערין אותן צלולין וכדקאמר נמי התם. ועובדא דרבי דהכא כעין הגי' דהתם. וכל הדינים הללו אין בהן להלכה למעשה בזמן הזה כמו שמבואר בדברי הרמב"ם בפ' י"א שם. חוץ מכזה ראיתי ואבדתי דנאמנת גם בזמן הזה כמ"ש הטור סי' קפ"ח ואם הוא מראה לבן או ירוק טהורה:
סליק פירקא בסייעתא דשמיא