עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. כן הוא גירסת הראב"ד והר"ן ז"ל והרא"ש בפסקיו גריס עד סוף אדר עד סוף אדר השני דלשני האדרים חשיב חד ירחא ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה דגריס נמי כגי' הרא"ש דסתם אדר אדר שני הוא אלא דלענין ראש אדר מחלק בין אם ידע שנתעברה השנה או לא כדכתב שם הלכה ז' ומפרש להא דמחלק הכא בגמרא בין עיברו ואח"כ נדר כו' דאראש אדר קאי וכן לסוגית הבבלי כדפי' הר"ן שם לפי האי גירסא ופסק כר"מ בבבלי משום דתניא כוותיה כדכתב הכ"מ שם וכן הסכימו רוב האחרונים דסתם אדר אדר שני הוא וכן הביא הש"ך בסי' ר"כ והעלה שם ולפ"ז כשמברכין החדש אדר הראשון יש לומר בפירוש אדר הראשון ולא סתם אדר כמו שנוהגין מקצת חזנים ומה שהביא שם בשם תשובת מהר"ם מינץ שהביא בשם א"ז המשכיר בית לחבירו עד אדר כו' יחלוקו חדש העיבור (וכן הוא בהגה' אשרי סוף פ' השואל) וכתב עלה דצ"ע כו' והש"ך נתן טעם דספוקי מספקא ליה אי הלכה כר"מ או כר"י ע"ש. ותלמוד ערוך הוא כאן ומכאן למד הא"ז דינו: