פתר לה לכשיקצצו אין להן פדיון. וע"כ אינן צריכין פדיון קאמר כן פי' הר"ן ז"ל בשם החכם הגדול ר משה קרטב"י ז"ל וחזקי' ור"י פליגי כדפליגי בר פדא ועולא בבבלי שם ובתרתי פליגי לחזקיה קודם שיקצצו חוזרות וקודשות ולר"י פדיין פדוין ולאת' שיקצצו לחזקיה צריכות פדיון פעם אחת דהא לדידיה כי קתני אין להן פדיון ע"כ לא בא לומר אלא שאין פדיונן מוציאן לחולין עד שיקצצו והילכך אחר שיקצצו צריכות פדיון דא"א לקדושה שתפקע בכדי ולר"י אחר שיקצצו אין צריכות פדיון כלל דעל' קאמר במתני' אין להן פדיון איך להן קדושה שיצטרכו לפדיון אבל מדברי הרמב"ם ז"ל משמע דלא מפרש הכי דבר פדא ועולא פליגי בתרתי דבסוף פ"ד דמעילה פסק כיון שנקצצו אינן צריכין פדיון והיינו כעולא כדנתן שם הכ"מ טעם הואיל ורבא דהוא בתרא סבר כוותיה ואפ"ה פסק שם דקודם שיקצצו חוזרין להקדשן אחר שיפדו והיינו כבר פדא וש"מ דעולא ובר פדא לא פליגי אלא בלאח' שיקצצו אבל מקודם שיקצצו לכ"ע פדאן חוזרין לקדושתן וכן פירש הרשב"א ז"ל:
הדרן עלך ארבעה נדרים