1
כל כינוי כנדרים. כתיב איש כי ידר מה ת"ל נדר אלא מיכן שכינוי נדרים כנדרים. בבבלי דף ג' דריש לה מקרא לידות נדרים כנדרים ואפש' דחדא מינייהו נקט והה"ד דמרבינן לכינוי וכן הכא אבל הר"ן ז"ל כתב בד"ה ה"ג לעשות ידות נזירות כנזירות ולא גרסינן כינוי נזירות כנזירות דממה נפשך לאו מקרא נפקא דאי לשון נכרים הם לא צריכי קרא ואי לשון חכמים הם היכי נפקא מקרא וכן כתב הרא"ש ז"ל ולשיטתא דהאי תלמודא אפש' לומר דלמ"ד ל' נכרים הם היינו טעמיה דיליף מקרא והתורה רבתה בכל לשון שהוא נודר וע"כ צ"ל כן דס"ל להאי ש"ס כמ"ד לשונות נכרים הן וכרבי יוחנן בבבלי דף י' מדקאמר לקמן ואלו תנינן מה הוינן מיתני ערפין כו' כדפרישית שם דאלו למ"ד לשונות שבדו להן חכמים מאי שנא הני מהני: