שלשה מינין אסורין בנזיר. תני רב זכיי כו'. ובבבלי פ' ד' מיתות דף ס"ב גריס לה לדרב זכיי דקאמר אינו חייב אלא אחת ורבי יוחנן פליג עליה התם וס"ל דחייב על כל א' ואחת ופריך התם הש"ס למאי דבעי למילף חילוק מלאכות בע"ז מקרא דאחת מהנה כדדריש האי מ"ד התם לענין שבת וכדפרישית בפנים אחת שהיא הנה זדון ע"ז ושגג' עבודות והנה שהיא אחת שגגת ע"ז וזדון עבודות. האי שגגת ע"ז היכי דמי אי כסבור בית הכנסת והשתחוה לו הרי לבו לשמי' ואי דחזא אנדרט' וסגיד ליה אי דקבליה עליה לאלוה מזיד הוא ולאו בר קרב ואי דלא קביל עליה לאלוה לאי כלום הוא. והיינו נמי דפרישית דמקשי ליה רבי יוחנן הכא לרב זכיי דס"ל למילף לחילוק חטאו' דע"ז מהאי דרשא דאחת מהנה דהא שגגת ע"ז לא משכחת לה. והתם מפרק לה להאי קושיא דמשכחת לה באומר מותר דכסבו' אין ט"ז בתור'. והאי ש"ס לא ניחא ליה לשנויי הכי אי משום דלא ס"ל אומר מותר שוגג הוא אי משום דלא הוי שגגת ע"ז וזדון עבודות אלא שגגת זה וזה וס"ל האי ש"ס דחייב על כל א' וא' כדאמר רבי זעירה פ' כלל גדול. ועיין בפרק ה' דגיטין הלכה ה' מ"ש שם מענין דאומר מותר. ותו גריס לה בהאי תלמודא דשבת שם הלכה א' בתרה הא דרבי יוחנן דלעיל. ויהי כן בע"ז בעבודתה בעבודת גבוה בהשתחויה בעבודתה לחייב על כל אחת ואחת בעבודת הגבוה לחייב על כלהון אחת בהשתחויה לחייב על מקצתה. כלומר דהש"ס פריך אלמה לא מצינן לאוקמי האי קרא בע"ז ונדרוש כן לענין ע"ז דקר' מיירי באלו שלשה ענינים ועשה א' דלמד שחיי' על כל א' וא' בעבודתה מיירי שעבד בעבודות שדרכה בכך כגון גיפוף ונישוק וכיוצא בהן שאינן עבודות גבוה שאם דרכה בכך חייב מיתה ובשוגג חייב על כל אחת ואחת. ודרשא דעשה הנה אתי לעבודת הגבוה זיבח קיטר וניסך שכל אלו עבודת פנים הן ואינו חייב אלא אחת על כלן דלא סבירא ליה האי ש"ס דיצתה השתחויה לחלק כדמסיק לקמן לכלהו אמוראי דהכא. (ועיין בדיבור דלקמן) ודרשא דועשה מהנה ללמד על השתחויה שכתובה בהדיא בע"ז שחייב אפילו על מקצתה וכלומר אע"פ שלא עבד כדרך המשתחוה אלא דומה לזה וכעין דדריש ממ"ס דמהנה לתולדות לענין שבת. ומשני התם רבי בון משום דכתיב בהאי פרשתא אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והביא פר מצות שהמשיח מביא עליה פר יצאת ע"ז שאינו מביא עליה פר אלא שעירה בלבד. והלכך לא מיתוקמא קרא בע"ז דלא מיירי אלא בשאר מצות שהמשיח מביא עליהן פר וכדמסיק לה בבלי סנהדרין שם דמה"ט לא מצית לאוקמי קרא בע"ז וחילוק מלאכות בע"ז נפקא לן מדיצתה השתתויה לחלק. זהו פירוש הסיגיא דהכא ודשבת על נכון ועל קו האמת. והארכתי בה קצת מפני שראיתי בה פירושים זרים ורחוקים מן הדעת מהולכי דרך עקלקלות כסו חרולי' פניהם והבל יפצה פיהם ומבלתי ראוים להעלות על הכתב זכרון בספר: