והא תני המפטיר בנביא וכו'. ויהיו עשרים ושלשה וכו'. נראה דלא חש הש"ס לקושיא זו דלאו קושיא הוא דהא עיקר דתקינו מפטיר בנביא משום כבוד התורה הוא כדקאמר בבבלי דף כג וכדמשני על האי קושיא דמקשי התם למ"ד אין מפטיר עולה למנין שבעה והרי הלכתא דעשרים וארבעה פסוקי ליהוי דהא שמונה הוו דקראו בתורה ומשני דכיון דמשום כבוד התורה הוא כנגדו נמי לא בעי וא"כ ה"נ נימא לענין האי קושיא דפריך ויהיו עשרים ושלשה תלתא עשרה וכו' דכיון דכל עיקר דהפטרה אינה אלא משום כבוד התורה לא תקינו אלא לכל חד תלתא תלתא פסוקי ובהא סגי וכן למאי דמשני הכא לקמן דפריך נמי לרב כה"ג דקאמר שבעה חוץ מן המפטיר ומתיב נמי מהאי ברייתא המפטיר בנביא וכו' ומשני דמכיון דאם יש שם תורגמן אין קוראין אלא ג' פסוקים ומשום טרחא דצבורא הלכך לעולם אין מוסיפין לקרות ג"כ כנגד המפטיר והשתא נמי ניחא להאי קושיא דמהאי טעמא נמי לא בעו לתקן יותר מכ"א פסוקים ועי' עוד מזה לקמן ד"ה אבל אם יש שם תורגמן: