1
הקורא את המגילה למפרע לא יצא. דכתיב ככתבם הכא דריש לה מתיבת ככתבם דמשמע ליה דעל הקריאה קאי ואע"ג דבפסוק הזה לא כתוב אלא עשייה להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם מ"מ מדככתבם מיותר היא דהו"ל למכתב להיות עושים וגו' כזמנם בלחוד ש"מ דככתבם על הקריאה קאי ולמעוטי למפרע. ובבבלי ריש פרקין דדריש מה זמנם למפרע לא וכו' ופריך מידי קריאה כתיבה הכא עשייה כתיבה להיות עושים אלא מהכא דכתיב נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשיה מה עשיה למפרע לא וכו'. ולא ניחא ליה למידרש מיתורא דככתבם על הקריאה משום דכבר כתיב נזכרים וכשבאנו אל המקרא הזה אם כן דרשינן הקישא לעשיה ויתורא דככתבם י"ל דלכתב אשורית היא דאתא וכמ"ד לעיל בפרק א' בהלכה ח' וכן התם בפ"ב דסנהדרין דבתחלה היה להם כתב אשורית וכדאמר התם לעיל דף ט' בהדיא דמגילה מ"ט אשורית דכתיב בה ככתבם וכלשונם: