ר' יהודא אומר המחליף לאכול חייב לקצור פטור. כ"פ הרמב"ם בפ"ה ממעשר בהלכה ד' וכמסקנת הש"ס בסוף פ"ד דביצה והבאתי בפ' דלעיל בהלכה ו' ד"ה ואין השבת טובלת דאמר התם ר' אבין אמר ר' יוחנן א' שבת וא' תרומה וא' חצר וא' מקח כולן אין קובעין אלא בדבר שנגמר מלאכתן והתי"ט כ' כאן ומיהו נ"ל דאף לר' יהודה עד כאן לא פטר בלקצות אלא בשאוכל אחת אחת ולא צירף שתים דצירוף קובע למקח כדלעיל משנה ה' וכו' שמעתי ולא אבין דלעיל במשנה ה' במקח הקובע איירי דהרי נגמר מלאכתן דשהוא קונה ממנו באיסר חמש תאנים לאכול ואפ"ה הדין הוא דאחת אחת פטור ובצירוף הוא דקובע אבל הכא אין המקח קובע כלל בדבר שלא נגמר מלאכתו ומה מהני צירוף והראי' שכתב ממשנה ב' וג' דפרק דלקמן בדין דפועל ג"כ לא שייך כלל וכלל להא דהכא דהתם נמי שאוכל מן דבר שנגמר מלאכתו ובאחת אחת פטור ואם צירף חייב דאז המקח היא קובע וכי מה ענין זה לכאן בדבר שלא נגמר מלאכתו. ולא נמצא הדין שהמציא לעצמו בשום מקום. וכן הרמב"ם ז"ל לא חילק בדבר שלא נגמר מלאכתו דאין המקח קובע כלל וכלל דוק ותשכח כן בכל דבריו ממה שביאר בענין דין קביעות מקח וזה פשוט וברור הוא: