היה מפקס ראשון וכו'. תוספתא בפ"ק ולשון התוספתא כך הוא היה מפקס ראשון ראשון ומשלק ראשון ראשון כיון שגמר כל צרכו ה"ז חייב והיינו הך דנקט הכא דעד שלא יפקס וישלק כל צרכו לא נטבלו. והרמב"ם בפרק ג' ממעשר בהלכה ח' תפס לשון התוספתא. היה משפשף אחת אחת כיון שגמר כל צרכו נגמרה מלאכתן. ומפני שזה דרך קצרה הוא. ומ"ש שם לעיל בהלכה ד' בהכניס לבית קודם גמר מלאכתן שמשהתחיל לשפשף אחת נקבעו הכל למעשר. פשוט הוא דשאני התם שכבר הכניסן לבית אלא דהואיל ולא נגמרה מלאכתן מותר לאכול מהם עראי לפיכך משהתחיל לגמור מלאכתן נקבע הכל כדכתב שם בהדיא מאחר שנכנסו לבית וכו' וכאן בהלכה ח' מקודם שהכניסן לבית מיירי וזה נלמד בהדיא ממה דאמרינן בבבלי פ' השוכר את הפועלים דף פ"ח דמפרש להמתני' משיפקסו בבית והא דלא קתני עד שיפקסו הא קמ"ל משיפקסו מכי אתחולי פקוסייהו וא"כ בשדה עד שיגמרו לפקס כל צרכו:
אלא כיני אגדו צינוק גדול וכו'. כך הוא בתוספתא וכ"כ הרמב"ם בפ"ג ממעשר הלכה י"ב וכדפרישית הרבותא בפנים וכן הדין היתה כלכלה אחת וכו'. כמו שהביא לזה שם בהלכה י"א: