בהמה עם בהמה וכו'. למאי שהסברתי בפנים מבואר הוא מה שנראה ככפל הלשון במתני' ולפי דרך הרמב"ם בפי' המשנה וכן בחיבורו ורישא דמתני' אדלעיל קאי ואהרבעה דבזה לכ"ע כל מין ושאינו מינו אסורין מן התורה ואף בשניהן טמאין או טהורין וסיפא דמתני' טמאה עם טהורה וכו' בכלאים דהנהגה איירי וזה דעת הרמב"ם וגם בחיבורו בפ"ט בהל' ח' דדוקא מין א' טמא וא' טהור אסורין בהנהגה מן התורה ומד"ס אף בשניהן טמאין או טהורין ומהתוספתא ראיה לדבריו והביאה הסמ"ג בלאוין רפ"ב הביאו הכ"מ שם דתני התם בפ"ה לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור וחמור לערוד מפני שהן מנהיגין זא"ז ואם עשה בו ר"מ מחייב וחכמים פוטרין ויש עוד ראיה לדבריו ז"ל מברייתא דספרי פ' תצא לא תחרוש בשור וחמור אין לי אלא שור וחמור מנין לרבות שאר בהמה וחיה ועוף כיוצא בשור וחמור ת"ל לא תחרוש מ"מ ופי' כיוצא בשור וחמור שמין א' טמא ומין א' טהור כשור וחמור וטעם לזה בארתי בסוף פ"ה דב"ק דכך נתבאר מהתוספתא שם לר"ע דלענין כלאים דהרבעה ילפינן בהמתך בהמתך משבת וא"כ מרבה אני כל בהמתך ואף בשניהם טמאים או טהורים אבל לענין כלאים דהנהגה ילפינן שור שור משבת דאף שאר בהמה וחיה ועוף במשמע ובלבד שיהא א' מין טהור וא' מין טמא כשור וחמור ובארתי שם דגם הסוגיא דש"ס דילן התם מתפרשא הכי לפי המסקנא והברייתא דמייתי שם אתיא כר"ע דהתוספתא וע"ש ועיין עוד לקמן ד"ה הלכה כדברי התלמיד מה שיתבאר מענין קושית הרא"ש על זה מה שישבתי בס"ד: