אלו הן פיסקי עריס וכו'. מלישנא דמתני' משמע שהי' כאן עריס מהרבה גפנים ואמצעי הוא שחרב והיינו שנפסקה גפן האמצעית וכדמפרש בגמ' בהדיא שנטע אחת עשרה גפנים וכו' כדפרישית במתני' וזהו פי' הראב"ד ז"ל בהשגה בפ"ח בהלכה ה' וכך הוא משמעות פשטה דהמתני' והסוגיא ולהרמב"ם ז"ל דרך אחרת בפירושא דמתני' כמ"ש שה וטרחתי הרבה כדרכי בכל מקום לחפש ולעיין בכל היכולת כדי להעמיד דבריו בחיבורו וכאן לא מצאתי סמך לדבריו ובתוספתא פ"ד ה בא הדין ממש כלישנא דמתני' וכפירוש הש"ס סוף דבר קשה מאוד להבין דרכו בדין הזה כמו שהשיג הראב"ד עליו ואם שקושיא הא' במה שכתב זה מן הטעות הראשון שאין איסור העריס מצד כותל השני כמו שהשיג עליו לעיל שם זו לאו קושיא היא שכבר בארתי בריש פרקין והכרחתי דגי' שלפנינו בריש הסוגיא בהלכה א' בענין זה והיא גי' הרמב"ם עיקרית היא מכמה ראיות והוכחות כאשר ימצא המעיין שם וכן קושיא הב' שהקשה הראב"ד דמה שכתב הוא לא נקרא פסקי עריס אלא שני עריסים הם ג"כ אינה קושיא כל כך די"ל שהרמב"ם היה מפרש דהיינו מה שאמרו בגמ' יש כאן עריס ויש כאן פסקי עריס ואף שפי' הזה היה קצת דחוק אכן מה שהקשה דזה לא נקרא עריס שחרב באמצעו וכו' וקושיא זו היא העיקרית ובהשקפה ראשונה היא נראית דא"א לכוין זה לפי דרך הרמב"ם ולא עוד אלא שהוא בעצמו העתיק כן עריס שחרב מאמצעו וכו' וזה קשה מאוד להבין לפי מה שסיים שם והייתי רוצה להסב כוונת דבריו אל כוונה אחרת ממה שהבין הראב"ד לדעתו כאן וזה דמ"ש וחמש גפנים בצד הגדר האחר מכנגדן וכו' לאו שאלו ה' גפנים לצד דרום הגדר ואלו חמשה גפנים לצד צפון הגדר קאמר אלא דכל הגפנים היו בתחלה בצד אחד מהגדר וכשחרבה הגפן האמצעית נשתיירו בו ה' גפנים בצד הגדר מכאן למזרח וחמש גפנים בצד גדר האחר מכנגדן היינו לצד מערב וזהו מכנגדן דקאמר ולפ"ז הן כולן מצד אחד בהאורך הגדר והיינו ממש כדקאמר בגמ' וכפי הנראה לכל הבא לפרש להמתני' ולהסוגיא ומ"ש ה"ז מרחיק מכל שורה ו"ט וכו' היינו אם בא לזרוע במקום שחרב בין אלו החמש גפנים לבין האחרים שכנגדן בצד זה וקורא לכל החמש גפנים שורה אחת לפי שנחלקו עכשיו לשתים ומ"מ לאו ב' שורות ממש הן לענין שיהו נחשבות כרם דזה ודאי אינו דב' שורות זו כנגד זו בעינן לענין שיהא נקרא כרם וזה פשוט וכן הדין אם בא לזרוע כנגד הגפנים דמרחיק ו"ט בלבד וכן מצד הגדר מכיון שחרבה האמצעית ויש כאן שיעור ח' אמות ועוד בין אלו ה' גפנים לבין אלו ה' גפנים שכנגדן ובצד אחד כדאמרן בטל דין עריס ולא נקרא כ"א פסקי עריס ובשמונה אמות מצומצמות לא יביא זרע לשם וג"כ כדאמרן ואם הביא לא קידש כדין פסקי עריס במתני' בפרק דלקמן ומ"ש ואם אין שם גדר וכו' פשוט הוא כדאמרינן הכא בהסוגיא שאם חרב הגדר וכו' ואם חזר ובנה וכו' וכמבואר בפנים ובזה יובנו דבריו בדין הזה הך נלע"ד ומוטב הוא לכוין דבריו כמו שאמרנו מלהניח דבריו כמקשה בלי שום טעם ובלתי סמך מאיזה מקום לפי הבנת הראב"ד בדבריו:
עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה. הר"ש פי' שהיו חמש גפנים נטועות בצד הגדר ואין מחזיקות כל הגדר אלא ג' בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשתי זויות הכותל עומדות נותנין לו עבודתו ששה טפחים וכו' ואחריו נמשך הר"ב בפירושו. וקשה מאוד על הפי' הזה דהרי זה עריס ממש הוא שכל החמש גפנים מיהת עומדות בצד הכותל הן ומה בכך שאין גפנים באמצע הכותל והיכן שמענו זה שיהיו הגפנים מסודרין בתחילת נטיעתן בהרחק שוה זה מזה ואנן סתמא תנן בריש פרקין איזהו עריס הנוטע חמש גפנים בצד הגדר וכו' וא"כ עבודתו ארבע אמות ודוקא בחרבה גפן האמצעית אמרינן בהלכה דלעיל דזהו נקרא פסקי עריס ולא עריס אבל אין שום רמז לדין עריס שהנטיעה בתחילתו תהיה מסודרת בהרחק השוה והראב"ד בהשגה בפ"ח בהלכה ט' שכתב הרמב"ם לדין המשנה וכפי שהבאתי פירושו בפנים וכתב על זה איני מסכים עמו בפי' המשנה ופי' הראב"ד הוא בעדיות פ"ב שהוא בענין אחר מפי' הר"ש שכתב שם כגון שהיתה אחת מן הגפנים נטועה עם הקרן והשאר יוצאות חוץ לקרן נותנין לו עבודתו וזורע את המותר לפי שאין נחשב לעריס הואיל ואין כלם וכו' ולפירושו וכלה דקאמר היינו שכלה העריס שאין כולו כנגד הכותל או וכלה אכותל קאי והיינו הך וכמו שהבאתי דבריו לעיל בהלכה א' וע"ש ד"ה הוון בעי מימר ולפי' זה מתורצת הקושיא דלעיל אבל אכתי קשה דמאי קמ"ל פשיטא דלאו ערים הוא אם אין שם כ"א גפן אחת נטועה עם הקרן ודוחק לומר דמשום דר' יוסי קתני לה ועוד דמאי האי דקאמר בגמ' בצריכותא אליבא דר' יוסי תמן ע"י שהוא מגופף מד' רוחותיו הכא ע"י שאינו מגופף מד' רוחותיו וכו' משמע דמיהת מגופף הוא אלא שאינו מד' רוחותיו כמו בגת ובנקע ולפירושו אין כאן מגופף כלל. סוף דבר אחרי רואי אין לפרש דין זה כ"א כפי' הרמב"ם כפי אשר ביאר שם והבאתי בפנים דהשתא ניחא הכל דהרבותא היא שאע"פ שהזרע בין הכתלים הוא אין חוששין מאחר שהוא במקום שכלה העריס ומרחיק ו"ט מעיקרי הגפנים וזורע במקום הכלה וניחא נמי בהא דיאמר בגמרא הכא ע"י שאינו מגופף מד' רוחותיו דאין כאן מגופף כ"א בשתי הרוחות והשאר מבואר הכל בפנים: