ואם אביב ינפץ. הר"ש ז"ל פי' אביב שכבר הביא זרע אלא שלא הביא שליש ונמשך הר"ב אחריו בפירושו וכמדומה שבכל מקום נקרא זה שחת ולא אביב וכן נראה מפ' הרמב"ם ז"ל במשנה שכתב על העשבים כגון שחת וא"כ אביב הוא שנתבשל ולא לגמרי שיהא נקרא דגן ממש וכך מורה ל' המקרא כי השעורה אביב וכן ל' המשנה והגמרא בפ"ק דסנהדרין (דף יא) על ג' דברים מעברין את השנה מפני האביב וכו' וא"כ אביב ל' בישול הוא וכן בחיבורו כתב סתם ל' אביב:
בעומד או אפי' עומד וכו'. כדפרישית והמסקנא דכי אנך קיימין בעומד בשדה לבן דוקא וכן כתב הרמב"ם בפ"ה בהל' י"ז בדין זה או שהיה זורע או זורה בשדה לבן וכו' דבענין אחר אפי' ברישא קנסינן ליה דלא הוי אונס:
רבי יוחנן אמר הכל אסור. כ"פ הרמב"ם שם כר' יוחנן וחזר מפירושו שכתב שם באביב ויהנה בתבן כר' הושעיא וטעמ' דלישנא דמתני' מסייעא לי' לר' יוחנן דלא קאמר גבי דגן תדלק אלא להשמיענו דהא דאמרינן דכלאי הכרם מהנשרפין הן היינו בראוי לשריפה כדמייתי להמתני' דתמורה ועוד דהמסקנא גבי קשין ודגן דלעולם הכל אסור אם הקש נזרע באיסור כההיא דבצל וכו' והיכא בהאי תלמודא בפ' הנודר מן המבושל בהלכה ד' וכן בבבלי שם בדף י"ז וכמו שפסק הרמב"ם בזה בסוף הפרק וא"כ בכל מקום שהזריעה בתחילה באיסור הכל הוא אסור בהנאה ובעיין גידולי היתר אין מעלין האיסור זהו דוקא בערלה וכלאים אבל לא בשביעית כדמסיק בנדרים שם ועיין מזה לקמן בפ"ה דשביעית בהל' ד"ה לוף שעברה עליו שביעית ובפ"ו בהלכה ג' ד"ה ר' אבהו על לארבל במה שיתבאר שם בס"ד: