מן מה דתנינן מודים חכמים לראב"י וכו'. בתוספתא פ"ג גריס הכי חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורחב ארבעה ר' אליעזר אומר זורעין בתוכו ג' זרעונין אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע ר' אליעזר בן יעקב אומר נראין דברי ר' אליעזר בחריץ מבורץ. וניכר שהוא ט"ס וצ"ל ברישא ראב"י אומר זורעין וכו' ובסיפא אמר ר"א נראין דברי ראב"י וכו' ובתוספתא כתיבת יד אשר לפני כתוב נראין דברי ר' אליעזר בן יעקב וכו' והיינו חכמים דפליגי אראב"י דקאמר הכא והוא ר"א דתוספתא:
מכיון שהוא מגיע נגד שלש גפנים בטל הכרם. פשוט הוא דאם אין כאן גפנים יותר בשורה אחת ודאי הוי מפולש בכל הכרם ואפשר דקמ"ל דאפי' יש יותר גפנים מכיון שהוא מגיע לג' גפנים בלבד בטל הכרם אלא דלפ"ז טעמא בעי לכן היותר נראה כדפרישית בפנים והואיל ודבר פשוט הוא לא היה צריך הרמב"ם לבאר זה בדין דמתני' בפ"ז בהלכה כ' שפסק כראב"י ע"ש ולא כמ"ש בפי' המשנה: