שמונה חוץ ממקום כריתין וכו'. ממשמעות הסוגיא יראה הוא כדפרישית דהך ודכוותה וכו' דרך בעיא היא ולא בניחותא ועלה קאמר ר' אלעזר דהחמירו תוכו יותר מחוצה לו והיינו דאע"ג דצריך גם בחוצה לו להרחיק ד"א מעיקרי הגפנים דהיינו עבודת הכרם מ"מ הכא קאמר חוץ ממקום כרתין וכלומר ממקום כל הכרתין ואף דלפעמים העיקרים הסמוכין לארץ הם אינן עבים ורחבים למטה כ"כ כמו שמלמעלה מתפשטים הענפים ומתרחבים ביותר דבתוכה מודדין השמנה אמות חוץ ממקום כל הגפנים כמו שהן וד"א שמרחיק חוץ להכרם אין מודדין אלא מהעיקרין למטה סמוך לארץ ובזה הוא חמיר תוכו יותר מחוצה לו כדפרישית טעמא בפנים וכך הוא מדויק ל' הרמב"ם דבריש פ"ז כתב הבא לזרוע בצד הכרם מרחיק ממנו ד"א מעיקרי הגפנים וזורע ובהלכה ב' בדין משנתנו כתב אם היה בין שתי השורות שמנה אמות חוץ ממקום הגפנים עצמן הרי אלו כמובדלות זו מזו וכו' וזהו כמו שאמרנו ומוכרח הוא מהא דהכא דאלת"ה על מה הן מתפרשין דברי ר"א החמירו וכו' והתי"ט כתב כאן על הא דכתב הר"ב דמצטרפין להיות כרם דלעיל לענין חוצה לו והכא לענין תוכו וזהו שאמרו בירושלמי אר"א החמירו תוכה יותר מחוצה לה ודברים אלו מחוסרי הבנה הן היכן הוא האי לעיל אם במתניתין דלעיל לענין הצטרפות שורה שלו ושל חבירו הא גם שם צריך שיהא פחות משמנה אמות ביניהן ומאי האי דקרי התם לענין חוצה לו והכא לענין תוכה הא כל מקום שיש בין השורות שמנה אמות לא הוי כרם לא לענין חוצה לו שא"צ להרחיק ממנו אלא ששה טפחים כדי עבודת גפן יחידית ולא לענין תוכה ובמתני' אם אין ביניהן קתני ותידוק מינה דאפי' בין השורות אם יש ח' אמות מותר להביא זרע לשם: