אורך ששה טפחים ורוחב מלואו. הרמב"ם ז"ל פי' ורוחב מלואו רחבו כעמקו כדפרישית בפנים וכ"כ בחיבורו בפי"ג בהלכה י"ב וכתב הראב"ד ז"ל על זה לא מצאתי שיעור עמקו בשום מקום וכו' והר"ש ז"ל פי' רחבו ששה טפחים כארכו והנה דברי הרמב"ם מוכרחין הן מהסוגיא בלי שום טענה על דבריו דהא קאמר מה אמר ר' ישמעאל ברוחב ופשיט לה במכ"ש מדר"ע דאית ליה נמי רחבו כמלואו דהא ר' ישמעאל מחמיר טפי ואי ס"ד דמפרשינן רחבו כמלואו היינו כארכו היכי מצינן לפרושי כה"ג אליבא דר' ישמעאל הא איהו ס"ל דהאורך צריך שיהא מפולש מראש השדה ועד ראשו ואם הרוחב נמי כן היכן היא השדה ירק הרי כל השדה היא מפולשת והא ע"כ נמי לא מצית אמרת דה"ק דר' ישמעאל ס"ל נמי דרוחב התלם ששה טפחים הוא כר"ע דהיכן מצינו דקאמר רבי עקיבא בהדיא הכי אי מדקאמר כמלואו אם כן הגע עצמך דלמאי דפשיט דר' ישמעאל אית ליה נמי כמלואו היינו לסברא דידיה וא"כ אין לפרש כמלואו דר"ע אלא על עמקו ופשוט לה שפיר דלר' ישמעאל דמחמיר ובעי אורך התלם מפולש על כל פני השדה צריך ג"כ שבכל האורך יהיה רחבו כעמקו ואם ירצה עוד בעל הדין לחלוק על הוכחה זו ויאמר דאפ"ה מצינו לפרש דפשיט לה דר' ישמעאל ס"ל דהרוחב ו"ט מק"ו מדר"ע דס"ל הכי ברחב דסתם מלואו דקאמר היינו כארכו נלך ונביא הוכחה אחרת מהסוגיא מהא דלקמן ויראה שאין להשיב עליה כלום דהא לקמן בצריכותא דעביד הש"ס בפלוגתא דר' יודה ורבנן וקאמר תנינן הכא דרבי יודה ותנינן תמן וכו' מה אם רבי יהודה דהוא מחמיר הכא וכו' וכדפרישית בפנים והשתא אי ס"ד דבין לר"ע ובין לרבי ישמעאל הרוחב התלם ו"ט הוא א"כ ר' יודה מיקל הוא הכא דקאמר דלא בעינן אלא שיהא רחב כמלא רוחב הפרסה והוא טפח כדמפרש לה רב הונא וא"כ איה החומרא דר' יודה בדינא דמתני' הניחא אי מפרשיין כמלואו היינו כעמקו שפיר משכחת לה חומרא אליבא דר' יודה וקולא אליבא דר' ישמעאל ור"ע היכא דעומק התלם פחות מטפח הוא ולר' יהודה בעינן לעולם רחב טפח וכמו שבארתי בפנים בזה והוכחה זו ודאי אין עליה חשובה דלא משבחת לה בשום פנים חומרא לר' יהודה הבא אא"כ תפרש כמלואו דר"ע היינו כעמקו ומזה נדע דג"כ אין לפרש כפי' הראב"ד שרצה לומר כמלואו היינו כמלא עול השרוני וכך פי' לרורב כמלואו דתני בתוספתא והרי לעיל בפ"ב בהלכה ו' פירשו בהסוגיא שם דהוא שתי אמות וא"כ ר' יהודה דהכא לקולא הוא והרי לך ראיה מבוארת ומוחלטת לדעת הרמב"ם ז"ל בזה וממילא מרווח לן שמעתתא בכל חילוקי דינים היוצאין מזה בדין התלם המוזכר להפסק בכלאים במיני זרעים ששיעורו אורך ששה טפחים והרחב לפי עומק החפירה ובזה יובנו כל הדיניים עם כל השייך לזה וכמה שהבאתי. בדיבור דלעיל ובריש הלכה דלעיל בס"ד: