ופטר חמור. כתב הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות בכורים הלכה ד' פטר חמור אסור בהנאה עד שיפדה ואם מכרו קודם פדיון דמיו אסורין והשיג עליו הראב"ד ז"ל וכי מאסורי הנאה שתופסין את דמיהן הוא זה וכתב הכ"מ ואיני יודע מה קשה לו על דברי רבינו שהרי דבריו דברי הגמרא הם כדאמר בפ"ק דבכורות דף יב דפליגי ר"י ור"ש במחיים בין בהנאת דמיו בין בהנאת גופו ואפשר שאינו תמה אלא על הגמרא עכ"ל ולפענ"ד דעיקר השגת הראב"ד דע"כ הך אוקמתא התם לדחויא בעלמא איתמר שהרי משנה ערוכה כאן מכרן וקדש בדמיהם מקודשת ואפשר ליישב לדעת הרמב"ם למאי דקאמר בפרקין וכן התם דמתני' לאחר עריפה מיירי ודברי הכל ובהא הוא דקתני שאין תופס דמיו וטעמא דלאחר עריפה לא למדנו אלא מג"ש דעגלה ערופה דלא תימא עריפתו תחת פדיונו הוא כמבואר בסוגיא וא"כ בכולא מילתא לעגלה ערופה מדמינן ליה שאינו תופס דמיו כעגלה ערופה שאינה תופסת דמיה אבל מחיים אפילו דמיו אסורין לר' יהודה כדמוקי התם פלוגתייהו: