מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לחופה. כדפרישית בפנים דלהפר נדריה דקאמר שאין האב יכול להפר נדרה שכבר יצאת מרשותו כדקאמר בבבלי דף מ"ט הרי שמסר האב כו' שוב אינו יכול להפר וכן הבעל אינו יכול להפר נדריה שנדרה קודם לכן כדאמר בנדרים דף פ"ט לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שאינו יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין. ובנדרים שנדרה באותו זמן משנמסרה לשלוחי הבעל פלוגתת הפוסקים היא דמדעת הר"ן ז"ל בנדרים שם משמע דהבעל מפר שכתב דכיון שמסרה להם שוב אין לאביה רשות בה דהוי לה הך מסירה כנשואין שהבעל מפר נדרים שתדור מנשואין ואילך אבל נדרים שנדרה כבר לא עכ"ל וכן היה נראה לכאורה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב בפי"א מנדרים הל' כ"ב מסר האב כו' אין האב יכול להפר שהרי יוצאת מרשותו ולא הבעל יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין דמשמע דלא איירי אלא בנדרים שנדרה מקודם וכן פירש הב"י סי' רל"ד אבל דעת הטור שם אפי' נדרים שנדרה באותו זמן שכתב ומיהו אין הבעל מפר לה עד שתכנס לחופה ועי' בב"י ואפשר לומר דדעת הרמב"ם ג"כ אפילו בנדרים שנדרה באותו זמן ולא כתב כאן אלא מהנדרים שנדרה מקודם לומר שיצאת מרשות האב ובהפרת הבעל סמך עצמו על מה שכתב שם הלכה י' שאין הבעל מפר נדרי אשתו עד שתכנס לחופה כדקאמר הכא בהדיא: