מה לו תהיה לאשה שנאמר להלן אשה שראויה לו. וא"ת תיפוק ליה מלו תהיה האמור באונס עצמו דהא לענין קנס נמי ה"א אשה הראויה לו דוקא אי לאו דרבתה התורה ממאן ימאן כדאמרינן ריש פירקין וי"ל דהוי אמינא אחר שרבה הכתוב אפילו מיאנו השמים לענין קנס הה"ד הענין שתהיה לו לאשה הילכך איצטריך הג"ש והא דמקשי אי מה להלן אשה הראויה לו ומשלם קנס וכו' הא רבה הכתוב כאן אפי' שאינה ראויה לקנס יש לומר דה"פ מנא לן דמרבינן כל הפסולות מקרא כדאמרינן לעיל דילמא אהני מקרא ואהני הג"ש ומקרא דמאן ימאן מרבינן חייבי עשה ותו לא ואהני ג"ש לח"ל ולח"כ דפטורין מקנס א"נ דילמא אתי ג"ש ומפקא להאי דרשה דמאן ימאן ולדרשא אחריתא איצטריך למידרש דבין היא בין אביה יכולין לעכב כדיליף בבבלי ובבבלי פריך ניתי עשה ונידחי ל"ת ומשני דהכא לא איתיה לעשה כלל דהא מציא אמרה לא בעינה ליה ולא נחית לג"ש דהכא דלא איצטריך דהא ליתיה לעשה ועיין בתוס' דף מ' ד"ה ניתי ואין להאריך. ולר"ו דהכא ניחא האי קושיא דקנס דלא ילפינן הג"ש אלא לענין שאם גירש אינו לוקה אלא יחזיר ולא על אשה הראויה דכבר איתרבו פסולות לקנס:
מה לו תהיה שנאמר להלן גירש אומר לו שיחזיר. וכן יליף עולא בבבלי פרק אלו הן הלוקין דף ט"ו דלו תהיה דמוציא שם רע מיותר ואם אינו ענין לפניו תנהו לאחריו וילפינן אונס מיניה בג"ש ור' חייא דקאמר הכא א' האונס וכו' וס"ל נמי דאין לוקין ולא יליף אונס בג"ש ממוציא שם רע משום דאיכא למיפרך מה למוציא שם רע שכן עשה מעשה כדפריך התם אלא מגופיה דקרא שמעינן דכתיב כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזר קאי כדרבא התם: