1
תני רבי חייה אף לכתובת מנה מאתים. תוספתא היא בפ"ג דמכלתין רבי יהודה אומר קטנה בת ישראל שנשבי' אפילו היא בת עשר שנים הרי היא בקדושתה וכתובתה קיימת ולענין כתובת מאתים קאמר דכתובתה קיימת כשאר בתולה וכדקאמר בבבלי בהדיא דאי לענין כתובת מנה פשיטא וביושב' תחת הבעל נמי פשיטא הוא ובתנאי כתובה תנן לקמן פ"ד אם תשתבאי אפרקינך ואהדרך לאינתו והתי"ט כתב ובתוספתא לא נשנה לא לעיל ולא הכא ואשתמיטתא מיניה התוספתא דהכא:
2
הלכה כרבי דוסא. ובבבלי לא איתמר הלכה כוותיה והלכה כחכמים דאמרי התם דאינה אוכלה בתרומה אא"כ דאין עדים שנשבית שנאמנת לומר נשביתי וטהורה אני וכן פסק הרמב"ם ז"ב פ"ו מהלכות תרומות הלכה י"א: