ועל הנתינה. פי' רש"י ז"ל והיא אסורה לקהל דדוד גזר עליהם וכן משמע מהש"ס דהכא דקאמר לא חשו להן אלא משום פסול משפחה כלומר דלא ריחקן יהושע ודוד אלא לבא בקהל דגזירת יהושע ודוד אחת היא אלא דיהושע גזר בזמן המקדש ודוד גור עליהן לעולם כדאמר בפ' הערל אבל מן התורה מותרין הן לבא בקהל דלא תתחתן לא נאמר אלא בגיותן אבל דעת ר"ת ז"ל בתוס' הכא ובפ' הערל דמדאורייתא אסורים לבא בקהל וכרבא בתרייתא בפ' הערל דף ע"ו דבגיותן לית להו חתנות ולא נאמר לא תתחתן אלא בגירותן ויהושע ודוד לא הוסיפו בגזירתן אלא שיעבוד כדי שלא יטמעו בישראל. ודעת הרמב"ם ז"ל בפי"ב מא"ב הלכה כ"ב כדעת רש"י שכתב מי שנתגייר מז' עממין אינן אסורין מן התורה לבא בקהל והדבר ידוע שלא נתגייר מהן אלא הגבעונים ויהושע גזר עליהן שיהיו אסורין לבא בקהל ע"כ והקשו עליו המפרשים ז"ל דהא בפ' הערל שם אסיק רבא דקרא אגירותן קאי כדלעיל וצ"ל דסמיך אסתמא דהש"ס בע"ז דף ל"ו דקאמר בנותיהן דאורייתא דכתיב לא תתחתן בם אלמא קרא בגיותן משתעי ולא כדפי' התוס' שם דאסיפא דקרא סמיך ועי' לקמן בד"ה אין תימר ועיין ביבמות פ"ח ה"ב במראה ד"ה למה דאמר תמן מ"ש שם: