אין אלמנה דוחה את הבנים. כדפרישית דלא עקרה תקנתא דרבנן נירושה דאורייתא כן פי' הרמב"ן והר"ן ז"ל בפ' מי שמת וכן דעת הרא"ש והטור באה"ע סימן קי"ב אבל בבת עם הבן לבדן דהיא קודמת בנכסים מועטין לא שייכא למימר דעקרה הבת בתקנתא דידה לירושה דאורייתא כיון דהיא ראויה ג"כ לירושה כשאין שם בן אבל דעת הרמב"ם ז"ל פי"ט מהלכות אישות הלכה כ"א דאלמנה ובת לבדה האלמנה קודמת כמשמעות סתמא דהש"ס בבלי שם עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין בנכסי' מועטין וכתב הה"מ ז"ל דק"ו שהיא דוחה את הבנים לבדן. וכן בב"ח ומזונות בת האשה פסק שם שאין ממעטין בנכסים מרובין משום דבעיא דלא איפשיטא היא שם ולא הפשטות דהכא דלעיל ומכאן ראיה למ"ש לעיל בריש מי שהיה נשוי הא דבעי התם כתובה ופרנסת בנות מי קודמת דעל כתובת האשה מיתפרשא כדאמר הכא חוץ מכתובתה ועלה קאמר מאן דאמר גובין פרנסה כו' כדפרישית ועיין שם מה שכתבתי על דברי הר"ן ז"ל בפרק מציאת האשה שכתב לפרש הא דריש מי שהיה נשוי בכתובת בנין דכרין מיירי: