מה סימן היה להן. ובבבלי סנהדרין דף ל"ב גריס איפכא קול רחיים בבורני שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם ומשמע משם לפירש"י ותוס' שהסימן היה להסתיר מהאויבים דכתב שם והרחים סימן לשחיקת סממנין למכת התינוק ושעת גזרת המלכות היה שגזרו שלא למול והיו יראים להוציא קול וקבעו סימן זה וכתבו התוס' שם דכן משמע בירושלמי דכתובות אלא דמסקו התם דמוכח מקרא דירמיה והאבדתי מהם קול ששון וגו' קול ריחים ואור נר שגם בראשונה היו עושין סימנין אלו לשם שמחה. ואפשר לומר דשתי הנוסחאו' אמת הן שבתחלה עשו סימן ריחים לשבוע הבן ואור הנר למשתה וכן משמעות המקרא קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחיים ואור נר דקול רחיים קאי ארישא דקרא זה הסימן היה לקול ששון זה מילה ואור נר זה סימן לקול חתן וגו' ולבסוף מחמת גזירות השמד היו מחלפין הסימנין כדי שלא ירגישו בהם האויבים כ"כ ויהיו בעיניהם כמתעתעים וזהו דכתבו התוס' שם אור הנר כו' מכאן נהגו להדליק נר במילה והוא לפי המנהג שקבעו מחמת גזרה ואף על פי שבטלה הגזרה המנהג לא בטל: