נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת. הכא קאמר לה בפשיטותא דקרבן הנשיא קודם לקרבן ציבור ופליג אש"ס דילן דקאמר בהדיא דף י"ג ע"א שעיר ע"ז קודם לשעיר נשיא האי ציבור והאי יחיד והיינו טעמא בחובה והיינו טעמא בנדבה דאין חשיבות הנשיא להקדימו אלא לפני קרבן יחיד אחר כדאמר התם. וכן הא דקאמר הכא דגם לענין קרבן נדבה של משית קודם לשל ציבור אינו מתבאר מהתם דלא אמר אלא בפר ומטעמא דיקדים המכפר למתכפר וכן הרמב"ם ז"ל לא הזכיר כלום מענין נדבה של מי קודם:
היו שם פר ע"ז וכו' וחטאת אחרת. כעין בעיא זו מצינו בפ' כל התדיר דף צ' ע"ב חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר איזו מהן קודם תקדום חטאת העוף איכא מעשר דקדים ליה ליקדום מעשר איכא עולת בהמה דקדמה ליה תיקדום עולת בהמה איכא חטאת העוף דקדמה לה הכא תרגומו מין זבח עדיף. ויקדים המעשר קודם לחטאת העוף. במערבא אמרי עיילה ביה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתה ממעשר. וחשיבות החטאת קודמת. וכהא דאמרו הכא לענין בעיא זו. והרמב"ם ז"ל פסק בפ"ט מהל' תמידין ומוספין בהל' ח' כדאמרי במערבא וא"כ ה"ה לענין דין זה דזה הוא בכלל שאמרו בנין אב לכל חטאת שהיא קודמת לעולה:
לית יכיל חטאת דידיה חסר וכו'. לפי האי טעמא א"כ בכל שעירי הרגלם היה הדין כמו בשל ר"ח דהחטאת שלהן קודמת להעולה שהרי גם בהן כתוב אצל החטאת מלבד עולת הבוקר וגו' מלבד עולת התמיד וכן בקרבנות החג ומיהו כל זה להא דר' בא בר מרי כדאמר נמי שם בפרקין דטעמא דפר עולה דע"ז קודם דלחטת חסר כתיב אבל לרבא דקאמר התם דטעמא דכמשפט כתיב ביה א"כ מפקא מינייהו קרבנות החג כדאמר בפ' כל התדיר שם לרבינא דקאמר טעמיה דרבא והשתא דאתית להכי אפי' תימא בפרים דחג דנמי משפטם כתיב בהו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שם דקרבנות החג אינו כן אלא קריבין על הסדר:
קרבן איש קודם. בתוספתא פ"י דזבחים מנחת האיש קודמת למנחת האשה וכן הביא הרמב"ם ז"ל שם הל' י'. ולא הביא מהא דמחלק הכא בין שניהן שוין או לא: