אמר ר' יוסי שאין חטאו וידיעתו שוין. האי טעמא אליבא דר"ש קאי התם וכדאמרינן שם בפ"ק דף ג' ע"א דר"ש חטא וידיעה בעי שיהו שוין בו. והאי ש"ס מוסיף הוא בסברות ובנ"מ בין הני טעמי אליבא דר"ש כמבואר בפנים וכיון דאין נ"מ אליבא דהלכתא דלא קי"ל כר"ש לא נאריך בזה:
חטאו בספק מאן דאמר משם שהגדולה מכפרת וכו'. כדפרישית בפנים דמיירי שנודע לו הספק עד שלא נתמנה דאל"כ מאי קמ"ל והא אתיא כמ"ד דספק ידיעה לאו כידיעה הוי ופלוגתא היא לקמן בענין זה כמו שיתבאר בד"ה אכל חמשה זיתים:
חטאו על שמיעת קול וכו'. אע"ג דהשתא קיימינן אליבא דר"ש ואיהו ס"ל בסוף פירקין דלעיל דאין כ"ג חייב על טומאת מקדש וקדשיו ומכ"ש לסוגית הש"ס דהכא דקאמר שם דהכל מודין בזה וריש מוסיף ופליג גם בנשיא בשמיעת קול דפטור דס"ל כר"ע מ"מ שפיר אשכחן בהני תלת בין שניהם דעל שמיעת הקול נפקא מינה למשיח להא דקאמר הכא ועל טומאת מקדש לנשיא ועל ביטוי שפתים לשניהם כדמפרשינן הנ"מ בין הני תרי טעמי אליבא דר"ש: