נאמר כאן מעיני וכו'. התם מפרש טעמא בהא דפליגי בשאר עבירות נאמר קהל וכו' והכא מוסיף הש"ס לפרש לטעם פלוגתייהו גם בע"ז וכדפרישית בפנים:
דתני מטילין היו עליהן ובאין וכו'. כלי' בתרא דמייתי התם דף ג' ע"ב כך הוא דברי התוספתא דשקלים שהבאתי בפנים וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד דשקלים הל' ב' כדברי ר' יהודה דהתוספתא:
דתני שלשה מכל שבט ושבט וכו'. ברייתא זו לא מצאתיה. ובת"כ ובתוספתא הג' בפלוגתא דר' יהודה ור"ש כמו שהובא בפנים. והרמב"ם ז"ל פסק בשלשה כר"ש בזה ומבואר טעמי לעיל בפ"ק דסנהדרין:
ידיהם ידי כל יחיד ויחיד. הק"א פי' בשתי ידים של כל יחיד ויחיד ולא ראה התוספתא דמנחות שהבאתי בפנים:
הוראת שעה היתה. למאי דמתרץ הכא קרא דיחזקיה אליבא דר' יהודה דהלכתא כוותי' דאין שעירי ע"ז טעונין סמיכ' דלא גמירי אלא שתי סמיכות בציבור בפר העלם דבר ובשעיר המשתלח ולא ילפינן מהתם דהוראת שעה היתה א"כ צריך טעם אמאי מסיק התם בדף ו' ע"א דאין חטאת ציבור מתה דהא הא דבעי למימר דרב פפא יליף לה מקרא דעזרא מיפרך כדאמר הכא וכן התם בהא דהוראת שעה היתה ואין למידין משם ועוד דהתם אחיים אקרבוהו כדמסיק בפרקין וכן בתמורה וצ"ל דאף לפי המסקנא ליכא למילף מהתם מ"מ מן הסברא אמרו כן לפי שאין הציבור כולן מתים וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל ברפ"ד מהל' פסולי המוקדשין: