תני ר' שמעון בן אלעזר אומר וכו'. זה נתבאר הטיב לעיל ד"ה ר' יודה אומר וכו' ע"ש:
שאילתא דכהן משיח מן הדא. כלומר הא דלקמן פ' הורה כהן משיח דמספקא ליה אם ילפינן ע"ז משאר עבירות לענין דהוראת ב"ד גדול בעינו ולא הוראת ב"ד קטן כמו דילפינן שאר עבירות מע"ז לענין דדבר שזדונו כרת בעינן כדאמר שם בהלכה ד' והוי מעין זו השאלה אי אמרינן רוב האוכלוסין ומחצית השבטים כמו דאמרינן מחצית השבטין ורוב האוכלוסין. אבל כל זה נראה דוחק. והנכון דהך דר' יוסי בר בון גרסי' לבתר מתני' דלקמן הוה הב"ד של אחד מן השבטים וכו'. וקאמר דהאי שאילתא דפרק הורה כהן משיח דלקמן בענין הוראת ב"ד גדול או הוראת ב"ד קטן כמוזכר מן הדא מתני' היא וכלומר ב"ד הקטן דמספקא להו היינו אם הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשו אותו השבט על פיהם ולאפוקי דלא תימא אם אמרינן דבהוראת ב"ד קטן סגי הוא אפי' בב"ד שאינו מן אותו השבט והא קמ"ל ר' יוסי בר' בון דב"ד של שאר השבטים ליכא למ"ד וכדשמעינן ממתני' דאפי' לר' יהודה דוקא ב"ד של אותו השבט הוא דקאמר וזה עיקר ולפ"ז האי ודכוותה וכו' בניחותא מיתפרשא: