אית לן מימר נרות דולקין כו'. וכתב הרשב"א ז"ל ומשמע דסלקא להו בקושיא ומשום הכי דחו דאפילו בנתקדשה לא בעינן נרות דולקין אלא שיחות בני אדם משיחין והא דלא כגמרא דילן עכ"ל ואפשר לומר דה"ק למאי דס"ד תרתי בעינן ומותיב ליה מגירושין דבחדא. סגי כמו התם ואם כן נרות דולקין כו' מהני ושיחות בני אדם שיאמרו שמענו כו' כדפרישית במתני' נמי מהני ובקול כה"ג לא בעינן נרות דולקין וכמו שכתב הרא"ש והר"ן ז"ל על הא דקאמר רב כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע כו' דלא פליג אדעולא דאמר נרות דולקין דב' ענינים הן ותרוויהו חשיבי קול או זה או זה ועוד קול דלעיל שייך בקידושין דוקא וקלא דהכא שייך אף בגירושין:
לא התירו בה כו'. יש לפרש נמי דה"ק לא התירו לבטל הקול אא"כ היה הקול מתחילה מעד מפי עד כמה דפרישית שיאמרו שמענו כו' ואם הן חזרו ממדה"י ואמרו לא היו דברים מעולם מבטלינן וכפיר' הב' שפי' רש"י ז"ל בדף פ"ט ד"ה מבטלינן קלא: