הדא אמרה ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו ה"ז גט. כך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה"ג הלכה י"ג לפי גי' הספרים שבידינו ספק הפיל עצמו ספק דחפתו הרוח ה"ז גט עד שיודע לך בוודאי שהרוח דחפתו ע"כ ואנפל מיד קאי כדפי' הכ"מ שם. אלא למאי דכתב בב"י סימן קכ"א לבאר סוגיא דהכא לפ"ז ופי' שם דה"ק והדין על אתר לאו ספק הוא כלומר ע"כ אית לן למימר דעל אתר דאמרי' היינו בדמספק' לן אי מעצמו נפל דאי בדידעינן שמעצמו נפל מאי איריא על אתר אפילו לאחר זמן ה"ז גט א"כ תפשוט דספק מעצמו נפל ספק דחפתו הרוח ה"ז גט כל שנפל על אתר עכ"ל ויש לתמוה דהיכי שייך לומר אם כתבו הגט ולאחר זמן נפל מעצמו הוכיח סופו על תחלתו דלאו כבריא הוי בשעה שאמר להם כתבו ועוד דלהאי פירושא אם נפל לאחר זמן נשאר לנו בספק וכדכתב הוא ז"ל בעצמו שם א"כ אכתי נשאר לנו קושיא על דברי הרמב"ם מ"ט לא ביאר לנו כל הצורך והוי ליה לסיים ואם לאחר זמן ה"ז ספק ואפילו אם נגרוס בדבריו ה"ז ספק גט כפי אותה הגי' שהביא שם קשה למה לא כתב בהדיא הדין אם נפל מיד ויש ספק שמא הפילתו הרוח אלא ודאי נלע"ד העיקר כדפרישית דעל אתר גופיה הוי ספק שמא לא נפל מעצמו דהא סתמא קאמר עלה לראש הגג ונפל ומשמע אע"פ שלא ראינו שמעצמו נפל ושמא איזה אונס אירע לו שנפל ואפ"ה תלינן לקולא והלכך פשיט ליה דכל היכא שנולד לנו הספק מיד ושמא הרוח דחתו הרי זה גט וכפי הבעיא אבל בלאחר זמן מילתא דפשיטא היא דאין לנו לתלו' להקל כדאמר הכא ואם לאחר זמן נפל אינו גט ומשמע אפילו נפל מעצמו ולא היה צריך הרמב"ם להשמיענו דבר זה ומש"ה לא כתב כלום בלאחר זמן דודאי לא תלינן להקל אלא בנפל מיד דאל"כ נתת דבריך לשיעורין והלח"מ פי' שם פי' דחוק ולדעתו אפילו לאחר זמן תלינן להקל והנלע"ד כתבתי: