1
תיפתר או כרבי. והיינו כרב יוסף בבבלי דס"ל דפליגי בשטר וה"ה בכסף אבל כל הפוסקים פסקו הלכה כרבא דאמר לא פליגי אלא בשטר אבל בכסף ד"ה קנה:
2
ביום של עצמו חוששין לקידושיו. ובבבלי דף מ"ב אהא דקאמר נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו ופריך אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן ומשמע דלית ליה האי דהכא ואפשר דהכא נמי חוששין קאמר לחומרא בעלמא: