אמרין בשם ר"ל שלא תבא לידי ממזרות כו'. בבבלי פלוגתא דר"י ור"ל היא וכדמפרש התם ר' יוחנן ס"ל כר"נ דאמר מבטלו בפני שנים ובי תרי לית להו קלא והיא לא שמעה ולא ידעה ואזלא ומינסבא ואיכא ממזרים ור"ל אמר מפני תקנת עגונות סבר לה כרב ששת דאמר מבטלו בפני שלשה ובי תלתא אית להו קלא ושמעה וידעה ולא מנסבא ותקנת עגונות הוא דאיכא. ומשמע דמאן דס"ל משום תקנת ממזרים חייש נמי לתקנת עגונות כדכתבו התוס' שם דאל"ה ליתקן שיבטלו בפני ג' אלא דקאמר הואיל ואית לן מבטלו בפני שנים משום ממזרים הוא דאיכא אבל למ"ד משום תקנת עגונות ס"ל דליכא למיחש כלל משום ממזרים דבי תלתא אית להו קלא ולא מינסבא. ומשיטתא דהכא משמע דכמאן דאמר בפני שנים אתיא והילכך קאמר דהאי מ"ד ס"ל סבורה שביטל ולהאי מ"ד סבורה שלא ביטל דכל דלית ליה קלא בספק עומדת אלא דמר חייש להא ומר חייש להא וכן משמע מדאמר רב הונא אפילו כמ"ד כו' כדפרישית. א"נ י"ל דאפי' למ"ד בפני ג' פליגי הכא ומאן דאמר סבורה שלא ביטל חייש שמא לא תהא חוששת בשביל הקול שיצא דסברה קלא בעלמא הוא ואזלה ומינסבא והכי מסתברא דהא תרווייהו אליבא דר"ל פליגי ולעיל אמר פתר לה בב"ד שכחו מרובה משמע בב"ד של ג' ואפ"ה חיישינן והיינו נמי דאמר רב הונא דאפילו כמ"ד כו'. והרשב"א ז"ל כתב על הא דקאמר הכא סבורה שביטל כו' דאין סברא לומר אע"פ שלא יצא עליו קול שבטלו שתהא תוששת לשמא בטלו ועוד דמאן דאית ליה משום תקנת עגונות אית ליה דרב ששת דאמר בפני ג' קלא אית ליה אלא ודאי דה"פ דפעמים שנותן הגט לידה והדר מבטל ליה ויצא עליו קול שבטלו וסבורה היא שבטלו קודם שהגיע הגט לידה ונמצאת יושבת עגונה שלא כדין עכ"ל וכן מפרש הוא ז"ל לתקנת עגונות דאיתמר התם ולא כפי' רש"י והתוס' ע"ש ולדבריו צ"ל הכא למ"ד מפני ממזרים דס"ל כמ"ד בפני ב' כדמוקי התם אבל הא דרב הונא ע"כ צ"ל כדפרישית ואיפכא נמי חיישינן שתקל לעצמה ותאמר שהביטול היה אחר שהגיע הגט לידה א"נ פן לא יודע הדבר עדיין לשליח וימסור לה הגט וכן משמע מפי' רש"י במתני' שפירש בראשונה כו' היה מבטלו בפני שלשה ומפני תיקון העולם פי' שהשליח שאינו יודע בדבר כו' דמשמע אפי' למ"ד בפני ג' לא חיישינן להא ועיין בתי"ט: