1
חלה השליח. בבבלי בעי שליח דשליח משוי שליח או לא ופשיט לה הכי ופסק הרי"ף ז"ל דוקא חלה השני או נאנס וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה"ג ודלא כיש סוברים דשליח השני משוי אפילו בלא אונס דבקמא דוקא בעינן חלה מפני שעשאו בעל ואפשר שהוא חפץ בו יותר מבאחר אבל בשליח השליח כיון שאין הבעל יודע בהן לא איכפת ליה כלל בין ב' לג' (וכן עלה על דעת הר"ן אלא שכתב מפני שהרי"ף מחמיר) ולדעתי הא ליתא משום דאמרינן כמו דסמך הבעל על הקמא בשליחותו סמיך עליה נמי בהא שאם יארע לו אונס ויעשה שליח אחר שיהא כיוצא בו נאמן בשליחותו ושליח השני נמי דוקא אם חלה או נאנס כדמשמע מהכא: